סאקר מילחם, דיפלומט בשגרירות סוריה בטהראן, מספר בזיכרונותיו שעם פטירתו של הנשיא חאפז אל-אסד בשנת 2000 באו משלחות איראניות להביע את ניחומיהן בשגרירות. בראש משלחת קצינים אחת עמד תת-אלוף בלתי ידוע אז, קאסם סוליימאני, לימים מפקד גייס ירושלים האחראי לכל הפעילות מחוץ לאיראן. המבקרים לא ידעו שהדיפלומט הסורי דובר פרסית. סוליימאני אמר לחבריו: "סוף-סוף מת האריה (אסד) הזקן העקשן. בנו יפתח את שערי-סוריה לפנינו.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
נעלה באופן חפשי לקבר זיינב (בדמשק), והים התיכון ייפתח בפנינו". זה היה שילוב עוצר-נשימה של שני מרכיבים בנפשות קציני משמרות המהפכה. האחד: דתיות שיעית רגשית עמוקה. זינב היתה אחותו הגיבורה של חוסיין, האימאם השלישי של השיעה. קברה נערץ על השיעים האיראנים, אך אסד, שחשש מן האיראנים, הקציב להם ויזות במשורה. המרכיב השני הוא תכנון אסטרטגי גלובאלי לטווח ארוך. ב-2000 לא היה ברור מה הצורך האיראני בנמל צבאי על הים התיכון: והרי יש להם נמלים מן המפרץ הפרסי ועד הים הערבי, בואכה האוקיינוס ההודי. יש להם גם שליטה במיצרי-הורמוז בכניסה למפרץ הפרסי, ולכן בכלכלת-הנפט העולמית. מה להם ולים התיכון?
ב-6 במרץ, בכנס לציון 40 שנה לאוניברסיטה הצבאית על-שם "האמאם חוסין", הודיע הגנראל יחיא רחים צפווי, יועצו הצבאי הבכיר של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנהאי, כי משמרות המהפכה של איראן יגדילו את העומק האסטרטגי שלהם מ-2000 ק"מ כיום (כלומר: עד החוף הסורי-לבנוני) לטווח של 5000 ק"מ. המשמעות: שהזרוע הימית והטילים האיראניים יגיעו לכל נקודה בים התיכון עד מיצר גיברלטר. "הים האדום והים התיכון", אמר הגנראל, "הם נקודות אסטרטגיות. אין לנו ברירה: על חיל הים והאוויר של משמרות המהפכה להתמקד בנקודות אלה מכיוון שהמלחמות העתידיות יהיו מבוססות ים ואוויר". מבדיקה לאחור עולה שכבר בדצמבר 2023 הצהיר תת-אלוף מוחמד רזא נג'די, סגן ראש מינהל התאום של משמרות המהפכה, שאיראן חותרת להגיע למצב שתוכל לשבש את התנועה בים התיכון עד הגיברלטר, וכבר מאז 2016 האסטרטגים האיראניים דנים בכך.
לאיראן יש כבר עתה אחיזה גם בחוף של צפון תימן. בעלי-בריתה החות'ים משבשים את התנועה בכל הים האדום. בגלל השיבוש החות'י כבר היום נמל אילת מושבת. איראן נכשלה בשלב זה בניסיונה לקבל בסיס ימי צבאי גם בחוף הנגדי, חוף סודאן, אך היא לא תוותר על כך. בינתיים הודיע דובר של החות'ים שבקרוב ארצו תתחיל לשבש את תנועת האניות גם באוקיינוס ההודי. אם האיום יתממש פרוש הדבר שאיראן תחסום גם את המסלול הימי הנוכחי העוקף את הים האדום ותעלת-סואץ, זה הארוך, ההולך ממזרח אסיה מסביב לאפריקה לגיברלטר, ולאירופה וישראל.
האיראנים מצטיינים בחשיבה אסטרטגית לטווח ארוך. בשנת 1980, בעודו שקוע במלחמה קשה נגד עיראק בשלטון צדאם חוסיין, הורה איתוללה ח'ומייני לקדם יחסים כלכליים ובטחוניים הדוקים עם המשטר העלווי בדמשק. לאחרונה איים המנהיג העליון שאם ישראל תסלים את הלחימה בלבנון הוא ירחיב את ההתקפות גם מצדדים נוספים, וכוונתו לסוריה. ב-1982 הוא הורה להקים את חיזבאללה בלבנון והתוצאה ידועה. ב-1994 הורה יורשו, עלי ח'אמנהאי, לחיזבאללה לטפח את החות'ים בתימן. היום אנו רואים את התוצאה גם שם.
ב-2003, כשהצבא האמריקאי חיסל את שלטון הבעת' וצדאם חוסיין בעיראק, ח'אמנהאי שלח מיליציות עיראקיות שיעיות חזקות ששהו עד אז באיראן בחזרה הביתה, לבגדאד. מאחר שהאמריקאים חיסלו את מנגנוני הביטחון של צדאם, המיליציות הללו השתלטו בקלות מדהימה על עיראק מתחת לאפם של האמריקאים. היום עיראק היא מושבה איראנית לכל דבר. כך יצרה איראן אימפריה ענקית, מאיראן עד חוף סוריה ולבנון, עם השלוחה בתימן. כעת היא פועלת לסגירת הצבתות על ישראל באוקיינוס ההודי ובים התיכון. זה נראה מגלומאני, אך בטווח של שנים אחדות זה אפשרי.
אך אין זה הכל. ב- 2015 הסכימה איראן עם המעצמות על הגבלת העשרת האורניום. בגלל טעות איומה של ממשלת ישראל, הנשיא טראמפ הסכים לדרישתה ויצא מן ההסכם הגרעיני, אך בלי שהתחייב לתקוף אם איראן תחזור להעשיר אורניום. התוצאה: איראן שוב פורצת אל הפצצה, ואין איש עוצר בה. יש לה כבר אורניום מועשר ברמה של 60% . כיועשר ל-93% יהייה חומר בקיע שיספיק למספר פצצות. איראן גם עובדת בקצב מלא על מנגנון הפיצוץ. יש לה משאבים וסבלנות. כשאיראן תהייה מעצמה גרעינית היא לא תפעל בשיגעון אלא בהיגיון.
היא תנסה להכתיב לישראל מדיניות ע"י איום בלבד. למשל, ה"רהבאר", המנהיג העליון, בנאום יאמר שאם ישראל תתחיל בחיסול חיזבאללה "אשתמש בכל האמצעים שברשותי" כדי למנוע זאת. האם ישראל תסתכן בהסלמה גרעינית? איראן תקווה שעם מיטרייה גרעינית איראנית, יהייה זה בלתי אפשרי לחסל, או אפילו לפגוע קשה בחיזבאללה. והגרוע מכל: אילו נבעה כל הפעילות היקרה הזו רק משאיפה אימפריאלית להתפשטות, אפשר היה להכריח את איראן לחדול ממנה על-ידי שיבוש, שהיה הופך את המחיר לבלתי כדאי. הבעייה היא שהמשטר בטהראן רואה את כל זה כהכרח השרדותי, כ"אין ברירה".
אנו שקועים כרגע, ובצדק, ראשנו ורובנו במה שמאיים עלינו בתא-השטח הקרוב: עזה, יו"ש, חיזבאללה, סייבר. אך הכרחי להרים את עינינו ולהשקיף גם אל מה שמעבר לגבעה הקרובה. חובה להתכונן גם לאיום האיראני מסוריה, מן הים האדום, הים התיכון, האוקיינוס ההודי, ואיומי הגרעין. ישראל איננה בהכרח לבדה. אלא שלגיוס ארה"ב ואירופה דרושים יחסים בינלאומיים קרובים בהרבה מאלו הקיימים היום.
הכותב הוא מרצה וחוקר בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, אוניברסיטת חיפה.