שלשום, כשהגיעה הודעת הסירוב של חמאס לקבל את העסקה האחרונה שהוצגה לו על ידי המתווכות, היא לוותה במחיאות כפיים סוערות וצהלות שמחה של יחיא סנוואר והסובבים אותו, אי־שם במחילות הנסתרות מתחת לאדמת רפיח. אכן, היה ויש להם סיבות טובות להריע לנתניהו, הפעם לא בזכות עשרות מיליוני הדולרים שהוא דאג שיעברו אליהם באמצעות הקטארים לאורך זמן - אלא בזכות הקרע שהוא יצר בין ממשלת ישראל והבית הלבן, קרע שמשרת באופן ברור את חמאס, קרע שהופך את "הניצחון המוחלט" של נתניהו לכישלון מוחלט, ובעיקר מרחיק את החטופים/ות מהשיבה הביתה, קרע שמעודד את שונאי ישראל ומגביר נגדה את השנאה בעולם.

אין קרב אחרון: צה"ל חייב להציג תוכנית לסיום המלחמה
בין חוק הגיוס לקרע עם ארצות הברית: ישראל נמצאת בדרך ללא מוצא | יעקב פרי

מי שנכנע באופן מביש לאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מיום הקמת הממשלה הזו, מנפח היום שרירים מול ג'ו ביידן, הנשיא הידידותי ביותר לישראל שהיה בבית הלבן, כמו רוצה להוכיח: "רק אני יכול להגיד לא לאמריקאים", להבדיל מבני גנץ כמובן. כמו שכח את מה שכל ראש ממשלה חייב לדעת ולהפנים ברגעים קשים: "יש מצבים שעדיף להיות חכם ולא צודק", במקרה זה נתניהו גם לא צודק וגם לא חכם.

כל מי שעיניו בראשו רואה ומבין שהבעיה העיקרית במלחמה הזו שמתנהלת זה כחצי שנה נגד מדינת ישראל היא איראן, שתכננה ויזמה את המהלכים האלה לאורך זמן באמצעות זרועות טרור מצוידות היטב, מתימן ועיראק ועד עזה ובינת ג'בייל. עכשיו חייבים להפנות את עיקר המאמץ לעבר "ראש הנחש". אם לא נכה את איראן מכה ניצחת וכואבת מתחת לחגורה, המלחמה הזו לא תסתיים, אפילו תחריף.

אותו נתניהו שלאורך שנותיו הארוכות כראש ממשלה דאג לפמפם לנו ללא הרף ובצדק מסוים "איראן, איראן", פתאום הוא לא מבין שעל מנת להתמודד עם ציר הרשע האיראני חייבים לאחד כוחות כפי שהאמריקאים רוצים ודוחפים. זהו מהלך שרק ייטיב עם מדינת ישראל מכל הבחינות. אבל כשנתניהו מבין שהצעד הכי קטן שלו לעבר הדרישות האמריקאיות יקומם נגדו את סמוטריץ' ובן גביר, והנורא מכל יקרה, ממשלתו תיפול וזה יהיה סוף כהונתו, עם דאגה גדולה בלב לתוצאות משפטו.

בעידן שהעולם הפך לכפר גלובלי, כשהתלות שלנו כמדינה מתקדמת ומפותחת תלויה בקשרים עם מדינות רבות, ההתנהלות הזו של נתניהו הופכת את מדינת ישראל ואת כלכלתה למנודה, מוחרמת. היא מחזירה אותנו לימי החרם הערבי שהוטל בזמנו על ישראל ביוזמת הליגה הערבית וליווה את מדינת ישראל עד תחילת שנות ה־90, למעלה מ־40 שנה עם נזקים כבדים וכואבים.

אם לא די בכל אלה, ההתנהלות הזו של הממשלה הזו בראשות נתניהו מחלקת ומפוררת את עם ישראל משעה לשעה, כשברור לכל בר־דעת שהחלטות הממשלה הזו והעומד בראשה נועדות רק להישרדות, בשעה שהמדינה הזו מצויה במלחמה קשה שלא רואים את סופה. מה שברור הוא שהמצב הזה לא יכול להימשך. החידלון, ההתנהלות הכושלת, אי־השוויון בנטל, ההתעלמות מציבורים במצוקה. כל אלה ועוד יתפרצו כאן כהר געש, ללא הודעה מוקדמת. נתניהו, לא לעולם חוסן.