בזמן שהתקשורת עוסקת במלחמה בחזית הדרום והצפון, ובזמן שבכנסת מתעסקים בדרמה הפוליטית של חוק הגיוס, קורה אירוע דרמטי בצפון, שאף אחד לא מדבר עליו: גל של פיטורי עובדים וסגירת עסקים, שאם הממשלה לא תעצור, עלול להוביל לקריסה כלכלית של חבל ארץ שלם.
"לא ייתכן שרה"מ לא מודיע שהוא יתפטר בשוך הקרבות": מתן כהנא בראיון לוחמני
בולסונרו לבית המשפט בברזיל: השיבו לי את הדרכון - נתניהו הזמין אותי
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התקבלה ההחלטה לפנות מבתיהם תושבים שמתגוררים 3.5 ק"מ מהגבול, מחשש לחדירות מחבלים של כוח רדואן וירי בכינון ישיר, שגורם לנזקים גדולים ומערכות המיגון מתקשות ליירט. כ-60,000 מתושבי הצפון פונו מבתיהם.
במקביל, האוצר הגדיר שלושה מסלולי פיצוי לעסקים בכל הארץ:
1. פיצוי מוגדל לעסקים בקו העימות במרחק של 7-0 ק"מ מהגבול בדרום ו-9-0 ק"מ מהגבול בצפון.
2. פיצוי מופחת לעסקים בדרום עד 40 ק"מ מהגבול.
3. פיצוי לכלל העסקים במדינה, במתווה הדומה לפיצויים בתקופת הקורונה.
המסלולים 3+2 הסתיימו ב-31.12.23 והחל מינואר 24 עסקים שנמצאים מעבר לקו של 7 ק"מ בדרום ו-9 ק"מ בצפון, אינם זכאים לכל פיצוי.
אולם, בעוד שברוב חלקי הארץ הפעילות העסקית חזרה לשגרה, בצפון המצב שונה. כ-60,000 מהתושבים עדיין מפונים, ביניהם עשרות אלפי עובדים, וענפים שלמים שמושבתים כליל, ובראשם ענפי התיירות והאירועים.
יותר מזה, מתווה החל"ת הסתיים במרץ, כך שהחל מחודש אפריל עסקים נדרשים להחזיר את העובדים לעבודה או לפטרם.
כרבע מתושבי הצפון מועסקים בשני תחומים עיקריים: תעשייה ותיירות. שני תחומים אלו נפגעו כלכלית בצורה קשה בשל המלחמה, והפגיעה בהם צפויה להמשיך גם הרבה לאחר סיומה.
בתעשייה:
• כח האדם במפעלים הצטמצם לחצי, בין אם בגלל שחלק גדול מהעובדים פונו, ובין אם בשל הנחיות פיקוד העורף שמחייבות עבודה במרחבים מוגנים. התוצאה היא שהמפעלים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם ללקוחות, שרובם הגדול מחו"ל.
• לצד זאת האנטישמיות הגואה בעולם מובילה לביטול הזמנות ועזיבת לקוחות בינלאומיים.
• במפעלים צמודי הגדר – קיים קושי אמיתי לקיים פעילות בשל הסכנה לעובדים.
• בשונה מעסק קטן או חברת הייטק, העברת פעילות של מפעל לאזור חדש היא תהליך מורכב וארוך בגלל שמדובר בציוד כבד ובמבנים מותאמים.
• חלק לא מבוטל מהבעלים של המפעלים נמצא בשותפות עם חברות בינלאומיות, שבעקבות המלחמה החלו לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית של החזקת מפעל בקו העימות.
תיירות, אירוח ואטרקציות:
• מה-7 באוקטובר הצפון התרוקן מתיירים, ולא ברור מתי הם יחזרו. בעוד שמתווה הפיצויים לעסקים בקו העימות הוגדר עד קו של 9 ק"מ, עסקים בתחום התיירות נפגעו בכל הצפון, הרבה מעבר לקו זה.
• עד מרץ עסקי התיירות היו סגורים והעובדים הוצאו לחל"ת. אך עם סיום מתווה החל"ת וכשאין אופק לחזרת התיירים לצפון, רבים מעסקי התיירות צפויים לפטר כבר באפריל מאות עובדים.
• העובדים שיפוטרו ככל הנראה ימצאו עבודות חדשות מחוץ לאזור, והחשש הוא, שכשהאזור יתייצב ביטחונית והתיירים יחזרו – לא יישארו עובדים. גיוס עובדים חדשים והכשרתם הוא תהליך ארוך ויקר.
בהיעדר תוכנית כלכלית רצינית שתיתן מענה מידי לענפים אלו ותמשיך לתמוך בהם גם בתקופה שלאחר תום המלחמה, עלולה להתרחש מפולת שלגים שתתחיל עם סגירת עסקים בתחום התיירות ויכולה להגיע גם לסגירת מפעלים בצפון בשנים הקרובות ולפיטורי אלפי עובדים. במצב כזה הממשלה עלולה לגלות שכשיגידו לתושבי הצפון לחזור לבתיהם – הם לא יחזרו כי לא תהיה להם פרנסה.
הכותבת היא מנכ"לית החברה הכלכלית הגליל העליון וחברת כנסת לשעבר
