כל עוד נמשכת הלחימה בעזה, גם אם נחדל אש או נסלים את הלחימה מצדנו, חיזבאללה איננו יכול לחדול ממלחמת ההתשה שלו נגדנו. אם נסלים במשורה, הם יסלימו במשורה. אם נסלים למלחמה מלאה, הם יסלימו בהתאם.
מפקד לשעבר בצבא לבנון חושף: זה מה שהתושבים באמת חושבים על חיזבאללה
פרשן לבנוני טוען: ישראל מנסה להמריד את העם, ובינתיים חיזבאללה מכין מלכודת
כרגע שני הצדדים מעדיפים להימנע ממלחמה כוללת. עם זאת, מסיבות פנימיות בלבנון וכתוצאה מ”עצה” איראנית, לאחרונה מסתמן שהם חוששים ממלחמה כוללת אפילו יותר מאיתנו. זהו יתרון אסטרטגי שישראל החלה לאחרונה לנצל. אומנם שני הצדדים שומרים עדיין על מסגרת ההבנות ההדדיות המגבילות את העימות, אבל ישראל היא זו שמסלימה במשורה וחיזבאללה רק מגיב. ההתקפות האחרונות על מתקנים צבאיים של חיזבאללה בבקעת לבנון ובבעלבכ, במרחק יותר מ־100 קילומטרים מהגבול, הן ביטוי להסלמה הישראלית. מלחמת התשה היא קשה מאוד לישראל, אך כעת היא נכפית עלינו. לכן אין לנו ברירה אלא לנסות ולנצל אותה לטובתנו ככל האפשר, ואפשר.
מטרת ישראל היא ליצור מציאות חדשה בגליל שתאפשר חזרת התושבים או לפחות רובם. אם אין אפשרות להכניע ולרסק את חיזבאללה במלחמה כוללת, וכנראה אפשרות כזו אינה מעשית היום, הסיום שישראל יכולה לחיות איתו הוא יישום חלקי של החלטה 1701 של מועצת הביטחון מ־2006, המחייבת את חיזבאללה לסגת צפונית לליטני ולהתפרק מנשקו. מלחמת ההתשה יוצרת לישראל הזדמנות לכפות על חיזבאללה חלק אחד מההחלטה: נסיגה אל מעבר לליטני או, לפחות, ל־15 קילומטרים, מעבר לטווח ירי כלי נ”ט. אין בכך ביטחון, אך יש לעשות כל מאמץ.
למרות המחיר הכבד של אבידות, הרס על הגבול ופינוי האוכלוסייה, יש לישראל עליונות צבאית ברורה על חיזבאללה. גם בלי פלישה קרקעית, יש לחיל האוויר, השריון והתותחנים אפשרות לדחוף את חמושי חיזבאללה צפונה ולהשמיד את כל או רוב עמדותיו עד הליטני ויותר. כך צריכה מלחמת ההתשה להסתיים. כבר עתה חייבים להגיע להסכמה עם ארצות הברית, עם צרפת, ורצוי גם עם גרמניה ובריטניה (הסכמת ראש ממשלת לבנון כבר קיימת) שחיזבאללה חייב לסגת למרחק מוסכם, וצבא לבנון ויוניפי”ל יתפסו עמדות על הגבול.
האם חיזבאללה מסוגל להסכים לכך? נראה שכן. גם איראן יכולה להשלים עם כך. ב־2006 הם הסכימו לנסיגה כיוון שחששו מהמשך העימות. תקוותם תהיה שגם הפעם, חודשים אחדים לאחר קיום ההסכם, יוכלו לוחמי כוח רדואן להסתנן שוב בהדרגה לכפרים בדרום (לרובם יש משפחות שם) ולהקים את התשתית הצבאית שלהם מחדש. ישראל, להבנתם, לא תעז להסתכן במלחמה רק בגלל כמה חמושים ועמדות. כאן משתלב צעד ישראלי נוסף שחובה לממשו כבר עכשיו. עלינו להגיע להסכמה עם מעצמות המערב שיש לישראל זכות מלאה לתקוף בכל עת כל מטרה של חיזבאללה שיש בה משום הפרה של ההבנות. כלומר, לשמור על האזור המוסכם “נקי” מכל נוכחות של חיזבאללה.
כדי שתושבי הגליל יחזרו חייבת ממשלת ישראל להודיע על שתי מחויבויות שהיא מקבלת על עצמה. ראשית, תגבור קבוע ומשמעותי מאוד של כוחות צה”ל על הגבול. שנית, השמדה מיידית של כל עמדה ולוחם של חיזבאללה שיתגלו בתחום המוסכם בדרום לבנון. צריך לקוות שראש ממשלה שיבגוד במחויבות הזו יודח מיד, אך כאן מדובר במערכת הפוליטית הישראלית, לא בחיזבאללה, איראן, או במעצמות המערב.
הכותב הוא מרצה וחוקר בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, אוניברסיטת חיפה.