חישוב תקציב מחדש: אתחיל מהסוף. תקציב 2024 הוא הכי אנטי נשי בהיסטוריה הישראלית. אני רוני, בחורה צעירה (25), חילונית, גרה במרכז, מרוויחה יפה, בעלת משפחה תומכת וחיה בסביבה ליברלית, מקבלת ושוויונית. עם זאת, כשאני רואה את תקציב המדינה 2024, אני תוהה איזו אישה הכי שווה לי להיות?
"החברה החרדית לא מיישרת קו עם מה שקורה בחוץ אלא דואגת לאינטרס של עצמה"
לא כולם רואים בעין יפה את המהפך של הנשים הערביות
נתחיל עם המגזר שדווקא קיבל תוספת משמעותית – המגזר החרדי. תקציב הישיבות, האברכים, תרבות חרדית וחיזוק הזהות היהודית - כולם קיבלו תוספת תקציבית משמעותית. ליתר דיוק, מדובר בתוספת של 1.1 מיליארד שקל לישיבות, ועוד סכום לא מבוטל ל"זהות יהודית". כל כך הרבה כסף. אבל את מי שכחו?
את הנשים החרדיות שעובדות, מטפלות בילדים, דואגות לבעל ולהתנהלות הכלכלית של המשפחה. לא שזה חריג בהשוואה לשנים קודמות, אך האבסורד הוא שגם עם התוספת המשמעותית שקיבל המגזר החרדי, האישה החרדית עדיין לא נהנית מאגורה ייעודית נוספת. התקווה הקטנה שהייתה לי נחה על התקציב לעידוד תעסוקת נשים חרדיות במסגרת סמינרים, אך לצערי גיליתי שגם הוא קוצץ בכ-717 אלף שקל. יש לי תחושה שאם מישהו היה שואל לדעתן, לפחות מחציתן היו רצות ללשכת הגיוס ומתגייסות, אבל מי שואל אותן?
החלטתי להעיף מבט לתקציבי הקהילה הלהט"בית. אולי שם אמצא נתונים מעודדים. לצערי, האכזבה גדולה. יותר משליש מהתקציב המיועד עבור הקהילה הלהט"בית קוצץ. הוחלט כי המשרד לשוויון חברתי יקצץ 40% מהתקציב המיועד לאוכלוסיית הלהט"ב. ובמספרים, קיצוץ של כ- 14 מיליון שקל מתוך 35 מיליון שקל. מה זה אומר? פגיעה בתוכניות לצמצום זנות ומאבק באובדנות - וזה משמעותי מאוד, מאחר שנשים טרנסיות רבות מוצאות עצמן כחלק מתעשיית הזנות ולצערנו אחוז גבוה מהן גם נוטה לאובדנות. קוצצה גם תוכנית לקידום סובלנות כלפי הקהילה, והתוכנית החשובה בעיניי - להגנת ילדים מפגיעות ברשת.
בנוסף, נשים יחידניות, ביניהן כמובן גם חד מיניות, המגדלות ילדים ורבות מהן נזקקות לעזרת שירותי הרווחה, יגלו כי קוצצו 3% מהתקציב של משרד הרווחה, דבר שיוביל, שוב, לפגיעה בהן בשל היותן נשים.
לכל אישה יש טייטל
איך אפשר שלא לגעת גם בפצע המדמם של החברה הישראלית, אלימות כלפי נשים. הנתונים מראים ש-2023 הייתה שנה מדממת באופן קיצוני, עם 29 נשים שנרצחו, על זה נוסיף עוד 7 נשים מתחילת 2024 ובסך הכל יותר מ-200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה. למרות הנתונים המזעזעים, השר לביטחון לאומי חשב שחלוקת נשקים כמעט חופשית תהיה פתרון טוב לביטחון המדינה ללא כל מחשבה על ההשלכות המסוכנות שהדבר יכול להביא לנשים בישראל.
הסטטיסטיקה מצביעה על עלייה חדה במקרי האלימות בחברה הערבית, דבר שמכניס את נשות המגזר לסכנה גדולה אף יותר. האפליה הקשה שחווה המגזר הערבי מהמדינה מוכפלת עבור נשות המגזר שחוות סכנה גם מעצם היותן נשים וגם מעצם היותן ערביות.
אם אני חושבת על כל הטוב הזה שזכינו בו הנשים בחסות ממשלת ישראל, שיש בה רק שש נשים, אני רואה נקודת אור אחת בחסות מלחמת "חרבות ברזל". לכל אלה שהתנגדו לגיוס נשים לפני 7 לאוקטובר, הגיעה הטרגדיה הגדולה בתולדות מדינת ישראל והוכיחה שבלי הכוח והאומץ הנשי, הכל היה נראה אחרת. המלחמה הנוכחית הולידה גיבורות מקומיות, מלח הארץ, מעוררות השראה שבזכות גבורתן ומסירותן גם בשדה הקרב וגם בעורף, הבנו כי הנשים והסוגיות שלהן שוות לפחות חצי מהתקציב, שלא לומר ראויות להוביל ולהנהיג.
תקציב שנת 2024 הוא בין הגרועים שעברו פה במדינה וזועק שוביניזם. אוכלוסיות רבות נפגעו ממנו, אך חשוב כל כך להתייחס לסוגיה הנשית. לכל אישה, בנוסף להיותה אישה יש גם טייטל נוסף, כזה שאולי יכול להוסיף לפגיעה בה. התקציב שעבר לא רק התעלם מסוגיות נשיות, אלא הוסיף לפגיעה בהן ושם את חלקן בסכנה ממשית. לכן אני חושבת לעצמי: אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, שלא לומר לחשב תקציב מחדש?
הכותבת היא יועצת תקשורת במשרד "לינדה ששון יפעת" ופעילה חברתית