למרות הדעה הרווחת, ישראל אינה מדינה ריבונית, אלא דמוקרטיה נכה שאין ביכולתה לאכוף תמיד את החוק והסדר. כבר שנים ארוכות המדינה מאפשרת למגזרים שלמים לעשות ככל העולה על רוחם כמעט, מעלימה עין וחוששת מעימותים. כך למשל עם אוכלוסיית הבדואים בדרום, שם הבריונות והפשע משתוללים, כך עם הפרות החוק, הפשע ומקרי הרצח הרבים בחברה הערבית, וכך גם עם השתמטות המגזר החרדי.
"פעלנו מביה"ח שיפא": חקירת הבכיר במודיעין הצבאי של חמאס | צפו
גנץ במסר לנתניהו: "לא נשב בממשלה שלא תפעל להשבת החטופים"
תקצר היריעה מלגולל את כל הניסיונות לגייס את החרדים במשך השנים, החל מבן־גוריון שקבע פטור מצומצם ל־400 בחורי ישיבה שתורתם אמנותם, דרך חוק טל, הוועדות לשוויון בנטל, בואכה המשבר הנוכחי. החלטתו הערכית של שר הביטחון גלנט שלא לאפשר עוד ישראבלוף בעניין חוק הגיוס, על רקע מלחמת ה־7 באוקטובר וצו הביניים החד והברור שהוציא בג”ץ, הביאה אותנו שוב, בפעם המי יודע כמה, לצומת מכריע שמערער את יציבותה של החברה.
צריך לומר ביושר: כל ממשלות ישראל לאורך השנים חטאו בקומבינת הפטור מגיוס, כולן התבטלו והתרפסו בפני העסקנים החרדים, רק כדי לזכות בתמיכתם הפוליטית ואחריהם המבול. אלא שבממשלות נתניהו הלכה הסחיטה וגברה, ובממשלה הזו הגיעו ההשתמטות ותקציבי הישיבות לממדים מפלצתיים. הבדלנות החרדית לא רק שפוגעת בשוויון בפני החוק ומפלה בין דם לדם, אלא אף מסכנת את יציבותה של המדינה.
רבים מאלה שאינם מתגייסים אף לא נוטלים חלק בשוק העבודה, ולנוכח חלקם באוכלוסייה שהולך וגדל, נוצר איום של ממש גם על כלכלתה של המדינה. אבל בישראל כמו בישראל, לא חושבים אפילו צעד אחד קדימה. פעם ניסו להשריש כאן מוסד שקיים במדינות מתוקנות - נציב הדורות הבאים - אלא שמהר מאוד הוא התאדה, מאחר שכאן בקושי חושבים על הדור הזה, ותרבות ה”יהיה בסדר” עדיין שולטת בכיפה.
לנוכח ההתנהלות הפוליטית האינטרסנטית, נראה שגם הפעם מה שהיה הוא שיהיה. גם אם תימצא הסכמה ויגובש חוק כלשהו שהחרדים יוכלו לחיות איתו וגם אם הממשלה תיפול, בשני המקרים אף חרדי נוסף לא יתגייס. החוק החדש לא ייאכף ובג”ץ בסופו של יום יפסול אותו שוב, ובמקרה שתיפול הממשלה, זו החדשה שתקום, ולא משנה מאיזה צד, תשוב ותתבטל בפני החרדים וחוזר חלילה.
לכן הדרך לפתרון הבעיה אחת ולתמיד אינה עוברת דרך כיבוי שריפות בכל פעם שמתעורר משבר פוליטי, אלא יש לטפל באנומליה הזו באופן יסודי תוך דיון מעמיק להסדרת הנושא. אם יושג הסכם שיממש גיוס אמיתי של החרדים תוך התחשבות מסוימת באמונותיהם, יש להפגין נחישות בלתי מתפשרת באכיפתו. אם לא יושג הסכם שכזה, מובן שיש לאכוף את החוק מבלי להירתע.
הקריאות שנשמעות כעת בקרב הבדלנים החרדים, העסקנים, והצעירים הפנאטיים - נמות ולא נתגייס - רק ממחישות את המרי האזרחי רב־השנים של הקבוצה הזו, שמצד אחד מבקשת להתבדל, ומן העבר השני נהנית ממנעמי האזרחות והשלטון ואינה נושאת בנטל.
האחריות לקרע בחברה, להמשך הניצול, ההתרסה והזלזול, מוטלת הן על ראש הממשלה והן על העסקנים החרדים גפני, גולדקנופף ודרעי. אלה חוששים שמא יפקח הציבור החרדי את עיניו ויבין את מה שמבינים היטב בציונות הדתית - שאפשר גם וגם. או אז יאבדו העסקנים החרדים את כוחם הפוליטי.