900 אלף יהודים גורשו או עזבו את ארצות ערב לעומת 450 אלף פליטים פלסטינים שעזבו מרצונם את מדינת ישראל בעקבות מלחמת תש"ח. מאז מוצף כל העולם במידע בלתי פוסק ובתעמולה סביב מפעל הנצחת הפליטים הפלסטינים, שמספרם קפץ תוך שבעה עשורים לשישה מיליון כחלק משרשרת דורות. לעומת זאת, לא מסופר על 900 אלף היהודים שגורשו באכזריות מארצות ערב.
ננסי פלוסי כמשל: ישראל ממשיכה להפסיד במלחמת ההסברה
קהילות חזקות ומבוססות ששילמו מחיר כבד בדמות ענישה וגירושים קולקטיביים בעקבות הקמת המדינה וסבלו מרדיפות, פוגרומים אכזריים וטיהור אתני שהובילו למחיקה של אלפי קהילות שנאלצו להימלט מארצות המוצא כשהן מותירות אחריהן נכסים ומפעלים כלכליים בשווי של למעלה מ־400 מיליארד דולר. מראשית הקמת המדינה, וכחלק מתהליך כור ההיתוך הישראלי שהובילו ראשי המדינה והסוכנות שהגיעו מארצות מערב ומזרח אירופה, מערכת החינוך הישראלית בחרה להתעלם לחלוטין מסיפורם של יהודי ארצות ערב, ובפרט מהמחיר ששילמו הקהילות הללו בעקבות הקמתה.
כבר בערב קבלת ההחלטה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, ציין הנציג המצרי באו"ם חסנין הייכל כי "אם ההחלטה תתקבל, כל הקהילות היהודיות בעולם ישלמו את המחיר בפגיעה בהן, בגופן וברכושן", נבואה שאכן הגשימה עצמה, לצערנו. מדינת ישראל ומערכות החינוך וההסברה שלה לא טרחו לספר גם על המחיר הזה, בנוסף לפוגרומים ולפרעות שליוו את הקמת מדינת ישראל ומחיקתן של אלפי קהילות יהודיות שחיו במשך עשרות דורות תחת שלטון האסלאם, ובמקום זאת בחרו להשאיר את נרטיב האומללות והקורבנות הפלסטיני לבד.
אותה התעלמות ממסדית גררה אחריה גם התנכרות לתרבותן ולמורשתן של הקהילות בכל מערכות החברה והחינוך במדינה, תחושות של ניכור וזרות, חוסר שייכות והיעדר תחושת שותפות בסיפור מורשת ההיסטוריה והתרבות במדינת ישראל. שני דורות של בני נוער גדלו בניתוק מוחלט מהזהות והמורשת המשפחתיות, ולא ידעו דבר על האסונות הכבדים שחוו אבותיהם.
מוטלת עלינו החובה לפעול בחזית החינוך וההסברה בצורה מקפת, שכוללת מערכות דיגיטליות ורשתות חברתיות. בראש ובראשונה, שילוב והטמעה יסודית של נושא הגירוש והיציאה במערכת החינוך במדינה, ובמוסדות חינוך יהודיים בעולם, בתמיכת הממשלה, הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית על כל סניפיהן. יש לחזק ולשתף פעולה עם משרד החוץ בפעילותו בקרב הקהילות היהודיות בעולם, בארגון כנסים לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן, אך בראש ובראשונה להציב בחזית ההסברה הבינלאומית את סיפור גירושן וחיסולן של אלפי קהילות יהודיות מפוארות.
עלינו לפרסם באמצעים חדשניים טכנולוגיים ולהסביר לעולם כולו גם את המחיר הכלכלי, החברתי והרוחני של העוול הגדול שנגרם לקהילות הללו בארצות ערב. תיקון העוול הוא כפול: אחד, כלפי העולם כולו, והשני, ולא פחות חשוב, כלפי החברה בישראל והעולם היהודי כולו. על האקדמיה במוסדות להשכלה גבוהה לקחת אחריות לחקירה ולחשיפה של קהילות ארצות ערב, להטמיע את הנושא בתוכניות הלימודים האוניברסיטאיות, ולהנגישן לכל בתי הספר הממלכתיים בארץ.
הכותב הוא מנהל מרכז דהאן למורשת יהדות המזרח ויו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל