ככל שהמלחמה נגררת וחוסר הסבלנות סביב "היום שאחרי" חמאס בעזה גובר ומהדהד ברחבי העולם, נראה שכל בעלי העניין הרלוונטיים מציעים תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח מלבד אחת - ממשלת ישראל. ארצות הברית ושותפותיה הערביות הציעו מספר רעיונות. חלקן דיברו על רשות פלסטינית "מחודשת" ואחרות אפילו על כוח שמירת שלום ערבי.
"לא עושים פעולות בלי אישור שלכם": מתקפה נוספת על הרמטכ"ל בקבינט
"הלכת רחוק מאוד": מגיש בכיר בחדשות 12 בהתבטאות שנויה במחלוקת | צפו
עם זאת, ממשלת ישראל עדיין משתרכת מאחור לאחר ששמרה על שתיקה בנושא, למורת רוחן של בעלות בריתה, למעט מסמך קצר שפרסם משרד ראש הממשלה ומתאר עקרונות כלליים להקמת ממשל אזרחי על ידי "שחקנים מקומיים" בלתי מוגדרים. זאת, בשל היעדר חזון אסטרטגי והימנעות מדיון באפשרויות להסדר מדיני ארוך טווח. הסיבה לכך קשורה לתחושה רחבה של פחד קיומי בחברה הישראלית, לפיה ישראל טרם הבטיחה את קיומה באזור ומדינת היהודים עדיין לא קיבעה את מקומה במזרח התיכון.
פחד כזה מהווה מחסום ליכולת ליטול סיכונים מחושבים לפתרון בעיות ארוכות טווח ביחס לביטחון הלאומי. נכנענו לכמיהה הכמעט אובססיבית ל"שקט", לנטרל את האיום הביטחוני המיידי, ואז להמשיך הלאה, עד לפעם הבאה. במקום לטפל בבעיות הליבה ולהבטיח שהאיומים הללו לא יחזרו בעתיד, המדיניות שלנו תגובתית ומתייחסת רק לסימפטומים. מדיניות זו מייצרת מעגל שמניב שוב ושוב חשיבה טקטית ודחייה של דיונים רציניים בממשלה על תכנון אסטרטגי ארוך טווח בסוגיות ביטחוניות.
הטבח ב־7 באוקטובר העצים את הפחד הקיומי שטבוע בתודעה היהודית. ניסיונות להשמדת העם היהודי רווחים, למרבה הצער, בחוויה היהודית ההיסטורית. פחד קיומי הוא מוטיב מרכזי בהיסטוריה היהודית, מגירושים המוניים ופוגרומים ועד לשואה. זה נושא מרכזי בחגים כמו פסח, חנוכה ופורים.
ישראלים רבים צמאים לניצחון מובהק במלחמה ולאסטרטגיה ארוכת טווח כדי לחיות סוף־סוף בשלום וללא איום קיומי. עם זאת, לישראל אין מנהיגות המסוגלת להרוות את הצמא הזה. הצבא לבדו לא יכול למוטט את חמאס. יש גם למלא את הריק השלטוני בחלופה. הצבא הוא כלי טקטי המסוגל ליצור תנאים נוחים יותר לאסטרטגיה מדינית ארוכת טווח. על מנת להתגבר על מחסום הפחד הקיומי, הממשלה זקוקה לאסטרטגיה ארוכת טווח, אך הפחד הקיומי מונע ממנה לקבל החלטות שונאות-סיכון שכאלה.
לפיכך, דיון רציני על פתרונות ארוכי טווח עדיין לא מתקיים. מהי התוצאה? מיחזור רעיונות ישנים המטפלים בסימפטומים ולא בבעיות ליבה כמו למשל חימוש ואימון אנשי פת"ח ותיאום ביטחוני עם חמולות.
ממשלת ישראל צריכה לחזור למקורות ולהתחבר לכמה ממאפייני השורש של הציונות: חזון ברור ליצירת מציאות שונה מזו הקיימת כיום; היכולת לקיים דיון פתוח על אודות רעיונות יצירתיים באשר לאופן שבו המציאות הזו עשויה להיראות; קבלת החלטות נחושה גם על רקע אי־הסכמה; לקיחת הגורל היהודי בידינו כדי לממש את החזון.
הכותב הוא דוקטורנט ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, פעיל חברתי ולוחם במילואים