הכישלון החד משמעי של התקיפה האיראנית בליל שבת האחרון הינו חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית המודרנית, מאז הופעת הטילים הבליסטיים במלחמת העולם השנייה. האיראנים שיגרו כ-330 טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טייס בלתי מאויישים (כטב"מים) שעשו את כל הדרך מאיראן אלינו. הם תוזמנו לפגוע פחות או יותר יחד, במטרה להרוות את מערך ההגנה האווירית שלנו, ולהקשות על היירוט. למרות זאת, 99% מהם יורטו ע"י מערך ההגנה.
זוהי כמובן תוצאה של מאמץ רב שנים, שתחילתו בסוף שנות ה-80, עם הצטרפות ישראל ליוזמת "מלחמת הכוכבים" של הנשיא ריגן, ותחילת פיתוח הוורסיה הראשונה של "מערכת החץ". הפיתוח נעשה ע"י תעשיות הביטחון של ישראל, בניצוחה של מנהלת "חומה" במפא"ת במשרד הביטחון.
מאחורי ההצלחה הפנומנלית הזו עומדים כמה גורמים. ראשית, רמת המדע וטכנולוגיה בישראל בכלל, ובמחקר והפיתוח הבטחוני בפרט. הצלחה זו מהווה תשובה מוחצת לאמירתו של השר גולדקנופף וחבריו, הפועלים לביטול לימודי הליבה משום שלדבריו "לא ראיתי שהמתמטיקה קידמה את המדינה". שנית, רמת כוח האדם בצה"ל בכלל וכפי שהיא משתקפת, במקרה הזה, בחיל האוויר. יש בכך חומר למחשבה למי שאמר רק שלושה חודשים לפני ה-7 באוקטובר ש"המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אבל לא בלי ממשלה".
שלישית, רמת שיתוף הפעולה האזורי בין ישראל ובין מדינות כמו ערב-הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר וירדן. אומנם, כמעט כל היירוטים בוצעו ע"י מערכות ישראליות (החל מטילי יירוט וכלה ביירוט ע"י מטוסים), אבל הם נסמכו על תמונת איומים שנבנתה במשותף ע"י השותפים למערך זה (כולל בני בריתנו האמריקאים, לצד צרפת ובריטניה).
שלושת הגורמים שנמנו כאן הם תוצאה של כמה עקרונות שעמדו ביסוד תפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה. ראשית, ישראל מהווה טיפה באוקיינוס הערבי/מוסלמי במזרח התיכון, ואין לה אפשרות להתמודד עם אויבותיה במגרש הכמותי. לשם כך עלינו לבסס את כוחנו על גורמי איכות, ובראשם מדע וטכנולוגיה בכלל, וטיפוח הגורם האנושי בפרט. שנית, המטרה האסטרטגית העליונה של ישראל, צריכה להיות השלמת העולם סביבנו עם קיומנו, ומשום כך חתימת הסכמי שלום ובריתות אזוריות הן נכס שלא יסולא בפז.
שתי הערות אזהרה לעתיד: ההצלחה המדהימה של ליל שבת אינה מבטיחה שכך יהיה גם בעתיד הרחוק יותר. מה שמהווה עבורנו הצלחה רבתי מהווה עבור איראן כישלון מהדהד. חזקה עליהם שיפיקו את הלקחים מכישלונם, ובפעם הבאה נפגוש איומים בעלי מאפיינים אחרים. נכון, זה לוקח זמן (שנים) אבל עלינו להיות מוכנים לכך.
שנית, התקיפה האחרונה הייתה עם ראשי קרב קונבנציונליים, דהיינו – פצצות עם חומר נפץ. איראן היא מדינת סף גרעינית כבר היום: יש לה מספיק חומר בקיע לפצצות ראשונות, וזה משנה את המשחק לתמיד. מדינת ישראל ידעה תמיד להתמודד נכון, ברמה האסטרטגית, עם אויביה. השגיאות שעשינו היו בדרך כלל טקטיות. הגרעין האיראני הוא יוצא מן הכלל: זו הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר בתולדותינו, והיא מהווה כישלון מתמשך של הממשלות בעשור האחרון. בעתיד, לאחר שאיראן תהיה בעלת יכולת גרעינית, יהיו שיקולי התקיפה מרחוק, היירוט והתגובה אחרים לגמרי.