לפני כ־30 שנה הוביל הרמטכ”ל דאז אהוד ברק שינוי דרמטי במבנה הכוח של צה”ל, במהלך שכונה “צבא קטן וחכם”. המהלך נשען על תובנה שבינתיים הוכחה כשגויה, לפיה תם עידן המלחמות הכוללות ועיקר תפקיד הצבא יהיה התמודדות עם ארגוני טרור במעגל הקרוב ומענה לאיומים אסטרטגיים במעגל הרחוק. רכיבי כוח קונבנציונליים צומצמו ובמקומם הושקעו משאבי עתק בחיל האוויר, במודיעין, ביחידות מיוחדות וכיו”ב. היקף האימונים של היחידות המתמרנות בסדיר ובמיוחד במילואים צומצם ולעתים היה נדמה שקצינים בכירים “התאהבו” במסכי פלזמה שבהם אפשר להריץ סימולציות ממוחשבות במקום להתבוסס בבוץ במהלך אימון מוחשי.
ביידן, נכשלת: הנשיא האמריקאי לא עושה מספיק כדי להיאבק באנטישמיות | דעה
מתנגדים לנתניהו, תומכים בישראל: יהודי ארצות הברית חשובים כעת מאי פעם
מלחמת "חרבות ברזל ניפצה את תפיסת הצבא הקטן והחכם. אין כל ספק כי תקציבי הביטחון בעשור הקרוב יעלו בצורה דרמטית וישראל תפעל להרחבה וחיזוק של היחידות המתמרנות בצה”ל, כולל שמירה על רמת אימון נאותה של כלל היחידות. דווקא עכשיו, כשהמלחמה עדיין ניטשת במספר חזיתות, ראוי לשקול לעומק את תוכנית בניין הכוח העתידי של צה”ל. במיוחד, להגיע לתמהיל נכון של טכנולוגיה מול כוח אדם שיתאים לאתגרי המחר ולא להזדרז ולשחזר רכיבי כוח שהתאימו לסוף המאה הקודמת.
דוגמה מובהקת לכך היא חיל השריון. התפקיד המכריע של השריון במהלכי התמרון בעזה טפח על פניהם של אלו שהספידו אותו. צה”ל כבר החל במהלך מואץ של החזרה לכשירות של יחידות שריון שפורקו. אבל, האם יהיו אלו טנקים שעליהם הותקנה בחופזה סככת מתכת כהגנה מפני רחפני נפץ? האם כוח האש שלהם יישאר דומה למצבו הנוכחי או שהם יצוידו בחימושים קטלניים יותר? האם בכל הטנקים יהיו לוחמים או שיהיו גם טנקים מונחים מרחוק או אוטונומיים לחלוטין? יש צורך אמיתי להגדיל את צי הטנקים אבל אלו צריכים להיות מצוידים בטכנולוגיות הגנה ותקיפה מתקדמות אשר יעצימו את היתרון היחסי של צה”ל במתארי הקרב השונים שלהם הוא צריך להיות מוכן בעתיד.
באופן דומה, ברור שיהיה צורך בהרחבת חיל התותחנים שנדרש במלחמה הנוכחית לפעילות אינטנסיבית במספר גזרות במקביל, תוך יצירת קצב אש חסר תקדים לאורך זמן. אבל האם עלינו לשוב ולהצטייד בתותחי 155 מ”מ קונבנציונליים עם חימושים היעילים לטווח עד 40 קילומטרים מהסוג שהכרנו? או שצריך להשקיע בכלים שיוכלו לשגר חימושים מדויקים יותר ולטווחים ארוכים יותר? מה יהיה התמהיל שבין רקטות וטילים לעומת תותחים?
ומה לגבי חיל האוויר? הצמצום הדרסטי של טייסות מסוקי הקרב בשנים האחרונות עלה לנו ביוקר רב ב־7 באוקטובר. מאידך, כאשר השתתפו המסק”רים בלחימה בעזה, הם היוו נדבך חשוב במעגל הלחימה המשולבת. האם צריך למהר ולרכוש מסוקי אפאצ’י, בלאקהוק ודומיהם או שיש מקום לחשוב גם על פלטפורמות מעופפות אחרות שידעו לתת תמיכה טובה יותר, הגנתית והתקפתית, לכוחות המתמרנים? מטוסי F35 הם מכונות לחימה מדהימות בעלות יכולות מגוונות, אבל יקרים להחריד. האם נכון יהיה להצטייד בעוד כמה טייסות של מטוסים אלו או לשקול מחדש את הצעתו של אביגדור ליברמן להקים חיל טילים אשר ייקח על עצמו חלק מהמשימות הנוכחיות של חיל האוויר?
שאלות כאלו חייבות להישאל גם ביחס לחילות אחרים והתשובות עליהן תשפענה לא רק על עתידנו הביטחוני אלא גם על מצבנו הכלכלי והחברתי. תקציב הביטחון חייב לגדול, אבל צריך לוודא שהוא יופנה לכיוונים הראויים.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, חבר דירקטוריון ויועץ לחברות וארגונים