המחיר שאנו משלמים על הזנחת המאבק באנטישמיות על ידי ממשלות ישראל בעשור האחרון, עדיין לא הגיע לשיאו. התמונות מהימים האחרונים מאוניברסיטת קולומביה וקמפוסים נוספים ברחבי ארה״ב הן רק קצה הקרחון. המשמעות שלהן לעתיד הקשר בין ארה״ב לישראל היא דרמטית.
האס של צה"ל: מדוע חיזבאללה שינה שש פעמים את הטקטיקות הצבאיות שלו?
מצרים הכניסה סעיף בעייתי - ישראל לא תשלח משלחת
באוניברסיטאות הללו לומד הדור הבא של ההנהגה הפוליטית והכלכלית של אמריקה ולמדינת ישראל אין את הפריבילגיה להזניח את הקמפוסים הללו לתעמולה אנטישמית, אנטי-ציונית השוללת את קיומה של מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. ישנם רגעים שנראה שהקרב הוא אבוד, אך זה לא המצב. בישראל ידעו להתמודד עם האתגרים הללו בעבר, אך הדבר מחייב נחישות ויוזמה וגם הקצאת משאבים.
כשנושא המאבק באנטישמיות נכנס לתחום האחריות של כל כך הרבה משרדי ממשלה מומצאים, אז בסוף אף אחד לא עושה כלום ואת המחיר משלמים כולנו. בכל דיוני וועדת העליה, הקליטה והתפוצות בראשותי, שעסקו במאבק באנטישמיות, הגיעה הממשלה עם מסר מבולבל, הרבה מצגות ומעט תוצאות.
אף אחד לא מסוגל להגיד כמה משאבים באמת מוקצים לנושא, חלוקת העבודה בין המשרדים לא קיימת ומבולבלת ואין יעדים ומדדים ברורים. כשבישראל סוגרים נציגויות ומקצצים את הכנפיים של משרד החוץ, ברשות הפלסטינית נפתחות עוד ועוד נציגויות ומספרן עולה על אלו הישראליות, וזאת מלבד כל ארגוני החרם ושנאת ישראל השונים שפועלים עם תקציב עצום וכמעט ללא הגבלה.
אבל אסור לומר נואש.
למרות הזמן הרב שעבר מאז ה-7.10 והפער העצום שנוצר בהסברה הישראלית לטובת ההסברה הפלסטינית, ישנה אפשרות ליצור שינוי, אבל בתנאי שנתחיל לפעול עם תכניות אב מסודרות ומתוקצבות, עשור קדימה, לפחות. על ממשלת ישראל להגדיר כמה יעדים ברורים וקריטיים על מנת להפוך את הקערה על פיה ולהתחיל להשיב מלחמה אמיתית נגד האנטישמיות הגואה:
- לפעול במהירות להגדרת הציונות כערך מוגן בקמפוסים בארה״ב. הגדרה כזו תאפשר לסטודנטים הציונים להגן על עצמם בקמפוס ולפעול בחופשיות מול ההנהלות כנגד הפעילות האנטי-ציונית.
- להפעיל מערך הסברה לאומי שוטף, שעוסק בהצגת תמונת מצב אמיתית ונכונה לעולם. העובדות והאמת לצידנו, אך נדרשים משאבים וארגון כדי להפיץ אותן. מתנדבים עשו זאת היטב מייד אחרי השבעה באוקטובר, אך ללא תקציב וניהול מרוכז, הפעילות הזו תרד לטימיון. יש להעצימה ולתקצב אותה בנדיבות. תנו לגורמים הלא ממשלתיים לעבוד, עם תמיכה ממשלתית נדיבה.
- חייבים לחוקק חוקים שיאפשרו לממשלה סנקציות כלכליות נגד רשתות חברתיות שמאפשרות הצגת תכנים אנטישמיים, אנטי ציוניים וגזעניים. באירופה כבר יש חקיקה דומה שמאפשרת למדינות השונות לאכוף הסרת תכנים. ישראל חייבת להוביל כאן ולהוות דוגמא שתוביל בהמשך לחקיקה דומה ברחבי העולם. גם את המלחמה הזו אפשר לנצח, אך לשם כך חייבים יכולת ניהול וגיבוש אסטרטגיה, שנעדרים לחלוטין מיכולות הממשלה הנוכחית.