המתקפות האנטי־ישראליות בקמפוסים שונים ברחבי העולם מבליטות שוב את חוסר האונים של מרבית הארגונים היהודיים שעסוקים בעיקר בשימור עצמי. 

מי שלא מסוגל לצפות בסרטוני חמאס צריך לפנות את הכיסא, ומהר | דעה
ישראל צריכה לצמצם את התלות באספקת ציוד צבאי, אך בחוכמה

היו ימים בהם ארגון הסטודנטים היהודים בעולם (ווג'ס היה שמו) פעל נחרצות נגד התנכלויות וגילויי שנאה כלפי סטודנטים יהודים באוניברסיטאות השונות. באותם ימים המוביל היה יונה יהב, ראש עיריית חיפה היום, שידע לנווט ולתעל כראוי את הרצון העז ואומץ הלב של אותם סטודנטים שידעו להגן על מדינת ישראל ולא רק להוציא הודעות לעיתונות ופוסטים ברשתות.

די לספוג ולהתגונן. הגיעה העת לעבור ממגננה להתקפה ולכבוש מחדש את הקמפוסים. זה אפשרי וזה נכון כי הצדק איתנו. רק דרושה מנהיגות אמיצה שלא מגישה את הלחי השנייה אלא מחזירה בוקס.

העולם היהודי מוצף בארגונים, חלקם נקראים ציוניים וחלקם סתם יהודיים. רוב הארגונים מבצעים מטלה חשובה של חינוך יהודי, כלומר דאגה שהיהודים בעולם יישארו יהודים. היום אנו בשעת חירום, בזמן מלחמה על הבית. היום תפקידם העיקרי של אותם ארגונים הוא ליזום, לארגן בחוכמה, בתעוזה ובתושייה את הסטודנטים היהודים ברחבי העולם, לחברם עם אלפי הסטודנטים הישראלים בנכר ולהפכם לגורם מרכזי שידע להשיב מלחמה שערה לארגונים האסלאמיסטיים שהפכו את ישראל והיהדות למצורעות בחלק מהקמפוסים.

בעולם היהודי המאורגן יש את המשאבים ואת הכוחות להתמודד עם הגל האסלאמי האנטי־ישראלי שהופך אט־אט לאנטי־יהודי. יש הטוענים כי מדובר בהתנגדות לגיטימית למדיניות ממשלת ישראל ולא כך היא. מדיניות הממשלה אינה מקובלת גם עליי ברוב המקרים, אך רדיפה אחרי תלמידים יהודים ברחבי הקמפוס וסתימת פה למרצה ישראלי אינן חופש דיבור לגיטימי אלא פשע שנאה, שהוא עבירה פדרלית חמורה בארצות הברית.

מההיסטוריה העגומה אנו יודעים שזה מתחיל בקללות וביריקות ונגמר באלימות פיזית קשה.

הארגונים היהודיים וממשלת ישראל כשלו בהצגת זוועות טבח ה־7.10 לעולם אך עדיין לא מאוחר. היום "ראשים מדברים" אינם משפיעים וקובעים תודעה. רק תמונות וסרטוני זוועה שיזעזעו את הציבור ויכניסו את זוועות מחבלי חמאס לכל סלון בארצות הברית ולכל מסך טלפון נייד באירופה. הארגונים היהודיים צריכים להוביל מסע כזה, אם לא עבור מדינת ישראל אזי כדי להגן על עצמם.

ולחבריי הישראלים החיים בנכר אומר דבר אחד: אם אינכם נמצאים כאן איתנו כדי להילחם לצדנו, לפחות התמודדו בארצות הרילוקיישן שלכם. צאו לרחוב, התגברו על הפחד ונצלו את כל כישוריכם וקשריכם כדי שלא יהיה אדם על פני כדור הארץ שיעז להתנכל ליהודים ולישראלים ולא יימצא מי שיעז לרדוף אחרי יהודי רק בשל היותו יהודי.

"לעולם לא עוד" אינה סיסמה, אלא מצפן וכיוון לדרך חיים עבורנו.