מאז הכריזה ישראל על יציאה לפעולה ברפיח התגבר שטף האזהרות מקהיר. משרד החוץ המצרי קרא לה לשמור על איפוק מירבי ולהימנע מהסלמה העלולה לחבל במשא ומתן על הפסקת האש. לאחר שכוחות צה"ל נכנסו לרצועה והשתלטו על מעבר רפיח, נוסף לאזהרה המצרית גינוי חריף.
דיווח במצרים: איש עסקים ישראלי-קנדי נרצח במדינה
מספר סוגיות הנוגעות לפעולה הישראלית ברפיח מעוררות דאגה במצרים. החשש העיקרי בקהיר הוא שעקורים פלסטינים הדחוקים בצפיפות באזור רפיח – ומספרם נאמד במעל למיליון – ינוסו לגבול מצרים (בין אם באופן ספונטני ובין אם בהכוונת ישראל או חמאס), יפרצו את הגדר ויחדרו לחצי האי סיני. בראייתה מדובר באיום ישיר על הריבונות המצרית ועל הביטחון הלאומי המצרי, אשר עלול להעמידה בדילמה בלתי רצויה בין הכנסת המוני פליטים פלסטינים למצרים לבלימתם בכוח.
הצבת כוחות צה"ל לאורך ציר פילדלפי ובמעברים אומנם עשויה להקשות על הגעת פליטים לגדר הגבול, אך יש בה כדי לעורר חששות אחרים בקהיר. מצרים העבירה בחודשים האחרונים לרצועת עזה מדי יום מאות משאיות סיוע הומניטרי, ואפשרה מעבר בגבול של אלפי אזרחים ופצועים. ככל שתיעצר הפעילות במעבר רפיח עלולה מצרים לאבד מנוף השפעה מרכזי, אשר תרם לחיזוק מעמדה האזורי והבינלאומי ואפשר לה להקל את המשבר ההומניטרי ברצועה ולבטא סולידריות עם הפלסטינים.
חשש מצרי נוסף נוגע להפרה ישראלית של הנספח הצבאי להסכם השלום הישראלי-מצרי, שלפיו מותר לישראל להחזיק בסמוך לגבול מצרים עד ארבעה גדודי חי"ר בלבד. לפיכך, מצרים עלולה לראות בכניסה מאסיבית של כוחות חי"ר ושריון ישראליים – שלא בתיאום עמה – פגיעה בהסכמים שחתמו המדינות עם כינון השלום ב-1979 ועודכנו ב-2005 בעקבות ההתנתקות מעזה.
גורמים פרו-פלסטיניים כבר החלו להאיץ במשטר המצרי להגיב לצעדים המתריסים, לכאורה, מצד ישראל. גורמים רשמיים ולא רשמיים במצרים הטילו בימים האחרונים על ישראל וחמאס אחריות משותפת להסלמת המצב. הם קראו להפעלת לחץ בינלאומי על ישראל לריסון פעולותיה, ודרשו משני הצדדים לנהוג באחריות, להגמיש את עמדותיהם ולמנוע את פיצוץ השיחות.
קהיר עודנה דוגלת בהמשך המשא ומתן להשגת הסכם הפסקת אש; מעבר לאינטרס הישיר של מצרים בעצירת המלחמה, אשר פוגעת בתעלת סואץ ומכבידה על כלכלתה, המוניטין הבינלאומי שלה כמתווכת עומד למבחן. ככל שהפעולה הישראלית ברפיח תהיה מוגבלת ותחומה בזמן ובמקום, ותעשה תוך עדכון הדרג הצבאי במצרים, לא צפוי משבר חריף בין ירושלים לקהיר.
התמונה עלולה להשתנות לרעה בתרחיש של פעולה מתרחבת, מתמשכת ולא מתואמת, שתוביל לנהירת פליטים לשטח מצרים, למרחץ דמים נרחב בקרב אזרחים פלסטינים ולסגירה ממושכת של מעברי הגבול בין מצרים לרצועת עזה. במקרים כאלה עשויה מצרים לנקוט פעולות מסלימות נגד ישראל בזירה הבינלאומית ולצמצם את היחסים עמה.
פער משמעותי בין ירושלים לקהיר נוגע גם לתמונת הסיום של המלחמה. עבור מצרים "ניצחון מוחלט" יהיה יצירת מתווה לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועה, חיבור מחודש בין עזה לגדה ויצירת אופק מדיני לחידוש תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. מצרים מתייחסת לחמאס בחשדנות ואיבה, אך מעדיפה את החלשתו על מיגורו משיקולים פרגמטיים: לחמאס אחיזה איתנה בציבור הפלסטיני, ולכן מוטב לדעתה לעשותו שותף משני ל"יום שאחרי המלחמה" מאשר להדירו ולהסתכן בהפיכתו ל"ספוילר".
ישראל זקוקה למצרים כמתווכת בעסקת חילופי האסירים, והיא תזדקק לה בייצוב המצב בעזה בכל מתווה עתידי ביום שאחרי המלחמה. ככל ששתי המדינות יצליחו לגבש חזון משותף, ישרת הדבר לא רק את האינטרסים המשותפים של ירושלים וקהיר אלא גם מהלכי נורמליזציה אזוריים רחבים יותר.
ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב