אנחנו מצביעי הבחירות האחרונות בנובמבר 22', ערב רב של עם קרוע, מפוצל, כואב ודואב, למוד גלויות, שואה, סבל, פרעות, אסונות ומלחמות; אנחנו שהתייצבנו שוב בקלפיות אחרי רצף של מערכות בחירות מתישות, עייפים מהבטחות ותקוות שווא, וכמהים לקצת שקט, ביטחון ושלווה, כשאתם הייתם שם והבטחתם לנו אביב ופריחות עם הרבה תקוות.
מדוע המצרים כועסים והאם השלום בסכנה? | ד"ר ירון פרידמן
דווקא לטובתנו: כך ההצטרפות של מצרים לתביעה בהאג תועיל לישראל
אומנם לא הבטחתם יונה עם עלה של זית וגם לא שלום, אבל הבטחתם ביטחון לאומי ואישי, הבטחתם משילות, שקט, שגשוג ופריחה כלכלית, דאגה לחלשים, לשקופים, לפריפריה המקופחת. כן, הבטחתם שחר חדש, ובעיקר הבטחתם לקיים הבטחות, כפי שאמרתם: "הבטחות צריך לקיים".
ביומיים שאחרי יום הזיכרון הנורא ביותר בתולדות המדינה, בשעה שזרי הפרחים קמלים וכמשים על מצבות האבן הדוממות בבתי הקברות הצבאיים והאנדרטאות, אנחנו ניצבים כאן היום בפניכם אחרי יותר משבעה חודשי מלחמה שלא רואים את סופה, בשם מאות החללים שנוספו במשמרת שלכם למניין הנופלים והנרצחים, בשם האלמנות והיתומים שהצטרפו למשפחת השכול ועולמם חשך, ובעיקר בשם 132 החטופות והחטופים שנמקים אי־שם במחילות החשוכות ושואלים בקול רם: עד מתי?
לא הפנמתם? לא הבנתם? האם עדיין לא ברור לכם שכשלתם לאורך כל דרכה של הממשלה הזו? האם אתם מודעים למצבה של המדינה, למצבו של העם, מצפון עד דרום, ובכלל בעולם?
ממשלה, מנהיגות עם אחריות לאומית, הייתה מתייצבת אחרי כישלונות כאלה עם אומץ לב ציבורי בפני העם ואומרת בקול מהדהד: "איננו יכולים עוד", כפי שנהג בזמנו ראש הממשלה המנוח מנחם בגין במלחמת לבנון הראשונה. מתוך אחריות לאומית, אתם חייבים לזוז הצדה ולאפשר להנהגה אחרת, שהעם יבחר בה, להוביל את המדינה לחוף מבטחים.
המציאות הנוכחית מוכיחה באופן ברור שמצבנו הצבאי, הבינלאומי, החברתי והכלכלי מחריף מיום ליום עד לסכנה קיומית. מכאן, בשם מצביעי נובמבר 22', שמודאגים מאוד מההתנהלות הכושלת הזו, ומתוך דאגה לעתידה של המדינה, מופנית אליכם פנייה זו. אנא גלו אחריות, אל תשחקו בגורל המדינה ובעתידה שוב.
הניחו את המפתחות, קראו לבחירות, ולכו הביתה לערוך חשבון נפש עם עצמכם. בדקו היטב היכן טעיתם וכשלתם. הרוב של 64 המנדטים שהקנה לכם את השלטון, ושבו אתם נאחזים, כבר מזמן לא רלוונטי, לא קיים בפועל. אתם במיעוט מחפיר, על פי רוב הסקרים.
אל תחפשו סיבות ואשמים למציאות שיצרתם. אסון אוקטובר הוא לא בגלל אוסלו, וגם לא בגלל ההתנתקות ב־2005. זה לא רבין, לא פרס, לא שרון וגם לא משה רבנו שהובילו אותנו לכאן, כפי שאתם מנסים לגונן על המחדלים שלכם באמצעות מערכת משומנת שמפיצה ללא הרף רשימה הזויה של סיבות, אשמים ואשמות.
זה רק אתם, ורק בגללכם. בגלל ממשלה כושלת, שבמקום לקיים הבטחות, לטפל ולעסוק בבעיות האמיתיות, עסקה מיומה הראשון בהפיכה המשפטית־המשטרית.
במקום לדאוג למדינה, לעם, דאגתם למנהיג, להישרדות של בנימין נתניהו, ויחד עם נתניהו הקרבתם את המדינה על המזבח הזה, תוך יצירת שסע ושנאה שכמוה לא ידענו, תוך הפקרת חלקי ארץ ותושביה.
בכל שעה שחולפת עולה כאן מחיר הדמים שאנו משלמים, ומחריף הערפל על גורל חטופינו. מה עוד אמור לקרות כאן כדי שתבינו שאי אפשר עוד? כפי שזה נראה, אתם לא מסוגלים להוציא את המדינה מהמלכוד שאליו הובלתם אותה. קחו בחשבון שהמשך דרכה של הממשלה הכושלת הזו משרת בעיקר את אויבינו, שנהנים מחוסר האונים ומהחידלון שלכם.
אל תנסו להרוויח זמן מתוך תחושת שווא שתצליחו לשנות את המצב, אתם ממש לא מסוגלים. אל תגרמו להמונים, באחיזה האובססיבית שלכם בקרנות מזבח השלטון, לצאת לרחובות להפגין נגדכם ולדרוש בכוח את התפטרותכם. עשו זאת בעצמכם למען העם, עתיד המדינה וגם עבורכם - כן, כבר היום.