היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ק סאליבן מתעתד לבקר בישראל בסוף השבוע. הנושא המרכזי עליו הוא רוצה לדבר הוא הדרכים למניעת המשך המלחמה בעזה, בדגש על רפיח וציר פילדלפי, ובעצם כיצד ארה"ב עוצרת את ישראל מהשגת מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו על ידי הקבינט אחרי טבח 7 באוקטובר.
גנץ תומך בגלנט: "אומר דברי אמת"; נתניהו: "אין תירוצים לגבי חיסול חמאס"
"תחסר לנו מאוד": בערוץ 13 נפרדים מצבי יחזקאלי | צפו בקטע המרגש
סאליבן מגיע כשליחו של הנשיא ביידן והוא לא מונע כמובן על ידי האינטרסים הישראליים, אלא על ידי האינטרסים האמריקאים, לקראת בחירות נובמבר.
חלק גדול מפעולות הממשל לאחרונה מכוונות למטרה הזו: למנוע מישראל לסיים בניצחון את המלחמה בעזה ולהחזיר את כל החטופים, תוך חיבור ההסכמה ל"סוכריות" בדמות נורמליזציה עם סעודיה והסכם "ברית הגנה" אמריקאי-ישראלי. הגישה הזו אינה מתאימה לתפיסת הביטחון של ישראל, במיוחד כשחלק מההסכמות תבואנה על חשבון מניעת הדהירה האיראנית לפצצה.
אחת מאבני היסוד הבסיסיות בתפיסת הביטחון היא הקביעה שישראל תגן על עצמה בכוחות עצמה ללא עזרה חיצונית, כולל מארה"ב.
אין ספק שחתימת הסכם נורמליזציה עם סעודיה היא משימה ראשונה במעלה בחשיבותה, שמצדיקה לקיחת סיכונים על מנת לא להחמיץ את ההזדמנות, אבל לא בכל מחיר. השיחות שסאליבן מקדם לקראת הסכם פוטנציאלי, לאחר מסעות הדילוגים שלו ושל שר החוץ בלינקן בסעודיה, מעלות סימני שאלה מהותיים בסוגיית אבני היסוד של תפיסת הביטחון הישראלית והמחיר שהאמריקאים דורשים שישראל תשלם.
זו הייתה עמדתי לפני המלחמה והיא התחזקה לאור הרצון האמריקאי לכרוך את הנורמליזציה וברית ההגנה (שמראש הייתה בעייתית), עם הסכמה ישראלית ל"כניעה" בעזה.
בנוסף, הנושא הפלסטיני שפחות עניין את הסעודים לפני המלחמה, למעט הדחיפה האמריקאית, הפך כעת לנושא מרכזי שבלעדיו הסעודים לא ייכנסו לנורמליזציה. וויתורים בנושא חשוב זה, כולל רעיונות להכנסת הרשות הפלסטינית כחלק מפתרון "היום שאחרי" בעזה, יוסיפו חטא על פשע.
לפחות בדרישות הסעודיות בנושא הגרעין יש שיפור, בעיקר בדרישה להעשרת אורניום עצמאית על אדמתם. הדרישה המקורית נבעה מההסכם הנוראי שהעניק לאיראנים העשרה עצמאית ומו"פ צנטריפוגות. אפשר להבין את הסעודים, אסור להסכים אתם. הבעיה הוסרה זמנית, לאור הסכמה מדווחת של הסעודים להעשיר בשלב ראשון על אדמת ארה"ב, בעיקר בגלל הצורך להעלאת הנושא הפלסטיני לעדיפות גבוהה יותר וההבנה שלא תהיה תמיכה ישראלית בקונגרס להסכם הסעודי-אמריקאי, ללא ישראל.
במקביל, האתגרים מול איראן לא השתנו. התנהגותה התוקפנית ורצונה לפרוץ לגרעין משאירים אותה כבעיה המרכזית של ישראל. ההתמקדות חייבת להיות כעת בהאטת/עצירת פיתוח מערכת הנשק והחלשת המשטר, אבל אסור להירדם בשמירה. ארה"ב מקדמת גם בימים אלו הסדר מול איראן כשמנכ"ל סבא"א משמש בפועל כנציגה. גרוסי נשאר דיפלומט שמטרתו להיבחר למזכ"ל האו"ם והוא מבין היטב מי "מורח את החמאה". צריך להתייחס לפעולותיו ולאמירותיו בהקשר האיראני בבחינת "כבדהו וחשדהו", כי מאחורי הקלעים הוא כנראה מסייע לארה"ב להגיע להסכם.
הדרישה שיציג סאליבן בביקורו לישראל להפסיק את פעילותה ברפיח ובציר פילדלפי, בטענה לסכנה פוטנציאלית לפגיעה באזרחים המצטופפים באזור, היא דוגמא לסטנדרט כפול. חמאס הוא זה שפתח ב-7 באוקטובר במסע רצח, חטיפה ואונס, והוא זה שהשתמש ומשתמש באזרחי עזה כמגן אנושי, בניגוד מפורש לחוק האמריקאי, אבל הלחץ האמריקאי מופעל רק על ישראל. הלחץ כולל גם איומים אבסורדיים בהפסקת משלוחי נשק לבת הברית היחידה שיש לה במזרח התיכון, שנמצאת בעיצומה של מלחמה רב-זירתית, שתגדיר את עתיד ישראל באזור (עד כה אמנם אלו איומים בלבד וכנראה עיכוב משלוח בודד, אבל הרטוריקה בעייתית).
השימוש בסוכריית הנורמליזציה ובמיוחד ההעלאה המחודשת של הרעיון המוטעה לכריתת ברית הגנה ישראל-ארה"ב, עלולות להעביר לאויבינו הקרובים והרחוקים מסר מוטעה שישראל לא מאמינה ביכולתה להגן על עצמה בכוחותיה. גם כשהאמנה מוגבלת לשימוש רק מול איומים קיומיים, עצם העלאתה לסדר היום יוצרת את עיקר הנזק.
ברית ההגנה לא תמנע מאיראן את המשך התנהגותה האגרסיבית, והיא עלולה להפוך לחרב פיפיות, כולל פוטנציאל לפגיעה קשה בהרתעה הישראלית ובחופש הפעולה.
ארה"ב כורכת כעת את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה ואת החתימה על הברית עם הפסקת הלחימה בעזה, ויתורים בנושא הפלסטיני וויתורים לסעודיה בנושא הגרעין. חשוב להדגיש כי ארה"ב חייבת את ישראל כדי להעביר הסכם עם סעודיה בקונגרס (לא הגיוני שסעודיה תסתפק בהחלטה נשיאותית, אבל יתכן שזו תהיה הדרך בה יבחרו בסוף).
נורמליזציה וחתימה על ברית הגנה עלולים לערער תמיכה בנושאים בהם ארה"ב מסייעת לישראל שנים, תחת הטענה שהברית מייתרת אותם, או שניתן לצמצמם/להחלישם. נושאים כמו מזכר הבנות (MOU) מקיף וארוך יותר, הסכם יתרון איכותי (QME) מורחב, הצבה מראש של מערכות אמריקאיות בהיקף רחב, הרחבת שיתוף הפעולה במו"פ וטכנולוגיה ועוד.
הנורמליזציה המוצעת כעת חלשה מזו שהייתה לפני המלחמה והוויתורים שנדרשים מישראל (למעט כנראה בגרעין הסעודי) גדולים בהרבה. חשוב מאד שישראל תציג לסאליבן בקול ברור וחד את החסרונות בנורמליזציה המוצעת ובברית ההגנה ולא תידחף לחתימה, במיוחד לא כשהיא כרוכה בוויתורים בעזה ובנושא הפלסטיני.
ניתן יהיה בעתיד להגיע לעסקה משולשת, ארה"ב-סעודיה-ישראל, עם לקיחת סיכונים מדודים, שתפתח פתח לפעולה משותפת נגד התוכנית האיראנית, אבל רק אחרי סיום מוצלח ומלא של המלחמה בעזה, החזרת החטופים והחזרת התושבים לצפון בביטחון.
תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי (בפועל)