בדיון בפני בית המשפט הבינלאומי שהתקיים היום, הציגו נציגי ישראל, המשנה ליועמ"שית - ד"ר גיל-עד נועם, ומ"מ יועמ"ש משרד החוץ - עו"ד תמר קפלן-תורג'מן, עמדה נוקבת נגד הבקשה (הרביעית) של דרום-אפריקה להוצאת צווים זמניים כנגד ישראל. אתמול הציגו נציגי דרום-אפריקה את עמדתם בנושא, אשר כללה הצגת ראיות ועובדות שלטענתם תומכים בעמדה זו.
הצפון לקראת פיצוץ? כ-80 שיגורים לרמת הגולן ולגליל, עשרות יורטו
רגע לפני התקיפה ברפיח, תקלה במטוס הקרב הובילה לאירוע חריג
ד"ר גיל-עד נועם, נקט גישה ישירה ואף לוחמנית אל מול הטענות של דרום-אפריקה וביקש להעביר מסר ברור: דרום-אפריקה עושה שימוש ראוי לגינוי בכלי הקדוש של האמנה למניעת רצח-עם, באמצעות הצגת העובדות לאשורן. הוא הדגיש שלא מדובר ברצח-עם אלא במלחמה שנכפתה על ישראל. הוא הזכיר את החטופים, שעדיין מוחזקים בעזה (ובעיקר ברפיח), את הירי הבלתי פוסק והבלתי מבחין של רקטות לתוך שטח ישראל, ואת המאמצים שישראל עושה על מנת להימנע מפגיעה בבלתי-מעורבים בעזה.
הוא הדגיש גם את חשיבותה של העיר רפיח כמרכז פעילות של חמאס, אשר כולל כ-600 עמדות שיגור (רובן בתוך איזורים אזרחיים), ואת מערכת מנהרות המורכבת שנמצאת ברפיח, וחוצה בין השאר גם את הגבול למצרים, מה שמאפשר להעביר דרכה לא רק נשק ותחמושת, אלא גם להבריח חטופים ובכירי חמאס.
ד"ר נועם הדגיש את חוסר הסימטריה הבוטה בהליך המשפטי הזה, לאור העובדה שחמאס אינו צד להליך ושלבית המשפט הבינ"ל אין אפשרות להטיל עליו צווים. לכן מתן צווים, שיפגעו באופן חד-צדדי ביכולת של ישראל להילחם, רק יחזקו את חמאס. הוא הדגיש שלמעשה, החלשה חד-צדדית של ישראל היא אחת המטרות העיקריות של דרום-אפריקה בהליך כנגד ישראל בשל היותה בת ברית של חמאס.
עו"ד קפלן-תורג'מן הדגישה את האופן המסולף שבו דרום-אפריקה מציגה את המציאות בנוגע להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, והזכירה בפרט את העובדה, שנעלמה מעמדת דרום-אפריקה, שמעבר כרם שלום נשאר פתוח וסחורה הומניטרית, כולל אוכל ודלק, עוברת דרכו באופן שוטף. בנוגע למעבר רפיח ציינה עו"ד קפלן-תורג'מן את המאמצים הישראלים לפתוח את המעבר ואת הנתונים לגבי היקף כל הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה כולה, כולל דרך הרציף האמריקני שנפתח היום.
עו"ד קפלן-תורג'מן התייחסה גם לאמצעי הזהירות הספציפיים שישראל נוקטת כדי להפחית את הנזק לאוכלוסייה האזרחית, בהתאם לדרישות דיני המלחמה, והבהירה שצד שנוקט את האמצעים הללו לא יכול להיחשב ככזה שמבקש לבצע רצח-עם כנגד אותה האוכלוסייה בדיוק.
אל מול הציטוטים הבעייתיים שהוצגו אתמול ע"י דרום-אפריקה, הציגו נציגי ישראל ציטוטים נוגדים של בכירים ישראליים, כולל ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, המדגישים שהלחימה היא אך ורק נגד חמאס וארגוני הטרור בעזה, ושאין מדובר בהתבטאויות המביעות כוונת רצח-עם נגד כל התושבים בעזה.
הנציגים הישראליים ציינו את עצמאותה וחוזקתה של מערכת המשפט הישראלית, אשר מתמודדת עם טענות לעבירות על דיני המלחמה בהתאם לדרישות המשפט הבינ"ל. הם ציינו מידע חדש, שטרם התפרסם עד כה בכלי התקשורת, בנוגע לפתיחה של 55 תיקי חקירה על-ידי הפרקליטות הצבאית ובחינה של מאות מקרים נוספים. הם הדגישו שבכל לחימה עשויים להיות מקרים בודדים של חריגה מהכללים, אבל מקרים אלו אינם מייצגים את הנורמה לפיה פועלת המדינה ואינם משקפים מגמה. הם גם ציינו שמערכת הביטחון ומערכת המשפט פועלות נגד התקיפות על משאיות הסיוע ההומניטרי בדרכן לעזה.
עו"ד קפלן-תורג'מן סיפקה את אחת התמונות החזקות מהדיון היום, כאשר הסתובבה אל נציגי דרום-אפריקה והסתכלה להם בעיניים ופירטה את כמויות הסיוע ההומניטרי שנכנסו רק בימים האחרונים דרך מעבר כרם שלום, שלגביו נטען אתמול על-ידי אותם נציגים שהוא סגור ושישראל מונעת את הפעלתו. התמונה הזו משקפת את הגישה הישראלית היום בדיון – עמדה שמבקשת להסתכל לדרום-אפריקה בעיניים ולהגיד: "מספיק! לא לשם כך נכתבה ונחתמה האמנה למניעת רצח-עם".
נקודת התורפה של דרום-אפריקה היא המחלוקת העובדתית. ככל שישראל תצליח להראות שהנתונים והעובדות שדרום-אפריקה הציגה לביהמ"ש מבוססים על מדיה חברתית ודיווחים לא מאומתים או לא מהימנים, הקרקע מתחת לבקשות שלהם תישמט.
ניתן להעריך בבטחה שהחלטת ביהמ"ש הבינ"ל תינתן ככל הנראה עוד החודש. אם לשפוט על בסיס הטיעונים שנשמעו ביומיים האחרונים, לדעתי, הבקשה הראשית של דרום-אפריקה להפסקת הלחימה באופן חד-צדדי על-ידי ישראל צפויה להידחות (כפי שנדחתה גם במקרים הקודמים).
לגבי הצווים הנוספים שדרום-אפריקה מבקשת, בדבר מתן גישה חופשית לגורמים ההומניטריים של האו"ם, לוועדות חקירה בינ"ל, לעיתונאים וכיוצ"ב, ההכרעה תקום ותיפול על איכות הנתונים המספריים שישראל תציג בפני ביהמ"ש בנוגע ליישום של הצווים הקודמים, ועל היכולת של ישראל להמשיך להבטיח כניסה יעילה של סיוע הומניטרי לתוך כל שטחי רצועת עזה.
ד"ר עדו רוזנצוייג הוא מנהל מחקר (לוחמה, טרור וסייבר), מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, אוניברסיטת חיפה.