אחת השאלות המטרידות מאז ה־7 באוקטובר היא מדוע תסריט האימה שנשלח על ידי נגדת מ־8200 והזעקות שעלו מהתצפיתניות, לא קיבלו את הקשב הראוי מהמפקדים ולא גרמו לטלטלה במערכת הביטחון כולה.

שמעתי רק דבר אחד בנאומו של גנץ הערב | מאיר עוזיאל
בעיצומה של המלחמה: בחדשות 12 רוצים להפיל את הממשלה בכל מחיר | אריה אלדד

המערכות הביטחוניות עושות את המיטב כדי ללמוד את הלקחים ולשפר את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות. כמי שהייתה שותפה לתחקירי מלחמת לבנון השנייה בחיל המודיעין וליישום הלקחים, אני רואה חובה לקרוא לדיון בתפיסת הביטחון הלאומי, בהיערכות להגנת העורף ולקידום תוכנית מערכתית לשיקום הנגב המערבי וצפון הארץ.

לצד זה אסור לזנוח תחומים קריטיים, כמו כלכלה, חינוך ומדע. בניית תוכניות ארוכות טווח חייבת להיעשות עם ייצוג הולם למגוון האוכלוסיות ונשים בפרט, כמובן בהתבסס על תשתית נתונים אמינה וכלים טכנולוגיים מתקדמים.

בשנים האחרונות הטכנולוגיה הולכת ותופסת מקום מרכזי כמעט בכל תחום בחיינו. תחום הבינה המלאכותית (AI) מחולל מהפכה בכל תחומי החיים. במרץ 2021 פרסמה ועדה בראשות ד”ר ארנה ברי דוח שהמלצתו המרכזית היא הצורך בפיתוח תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. בהיבט ההון האנושי זיהתה הוועדה “פער כמותי משמעותי המתחיל כבר באקדמיה, ומשליך על התעשייה ומערכת הביטחון”.

כל יום שעובר שלא מותנעת בו תוכנית לאומית משמעותית בתחום הבינה המלאכותית, הכוללת תשתית חומרה, כלי תוכנה, נהלים וכלי הטמעה, יהווה בכייה לדורות, ולראיה תחום הסייבר.

שערו בנפשכם איך מדינת ישראל הייתה מתמודדת עם מעל 3,000 אירועי סייבר במגזר האזרחי מאז פרוץ המלחמה ללא ההיערכות הלאומית המובלת על ידי מערך הסייבר בשיתוף כלל גופי הביטחון, לרבות השקעת משאבים בתעשייה ובאקדמיה. ייאמר כי גם בתחום זה ההיערכות מאותגרת מאוד לאור ההתפתחות המואצת של ה־AI.

תהליכי קבלת החלטות מושכלים מחייבים ייצוג הולם של מגוון הגורמים הרלוונטיים ובוודאי של נשים. דוח של ועדה שעמדתי בראשה מטעם ראש המל”ל שעסקה בהטמעת חשיבה מגדרית במצבי חירום והמליצה על ייצוג נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות בחירום אושר על ידי הממשלה ב־2022, אולם דבר לא ממומש בפועל.

לבינה מלאכותית, שנועדה בין השאר לתמוך בתהליכי קבלת החלטות, יש סיכונים לצד התועלות הרבות. אחד מהם הוא זליגת הטיות לתוך המערכות. לכן, מתחייב איזון מגדרי בכל השלבים, החל מהמחקר והפיתוח ועד להפקת התובנות. אחרת הבינה המלאכותית תנציח הטיות ותוביל לעיוות בתוצרים. אל לנו לשכפל את אי־השוויון גם בעולם הדיגיטלי.

תוכנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית לא תהיה שלמה ללא השקעה במחקר ופיתוח באקדמיה ובתעשייה, תוך השקעה משמעותית בהכשרת כוח אדם, עם דגש על הגדלת אחוז הנשים העוסקות בתחום. למותר לציין את הצורך בהגדלת מספר בעלות ובעלי התארים המתקדמים החוקרות והחוקרים בתחום.

האם קולן של הנגדת והתצפיתניות לא נשמע בשל היותן נשים? לעולם לא נדע. מאז השבת השחורה נוכחנו במנהיגות, באומץ, בנחישות ובמקצועיות של נשים. אנחנו למדים על גבורת נשים בשואה - יש הוכחות לכך שנשים מאירות בתקופות חשוכות. עכשיו, ללא ספק, חובה להישען על יכולותיהן של נשים על מנת להימנע מהחושך. 

הכותבת היא מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. מילאה בעבר תפקידים בכירים בחברת IBM ובמערך הסייבר הלאומי