החרמת הציוד והמצלמות של סוכנות הידיעות הבינלאומית החשובה AP ממשרדיהם בשדרות והשימוש חסר שיקול הדעת בחוק אל ג'זירה החדש, הוא עוד צעד בהתרחקות של מדינת ישראל מהנורמות המקובלות במדינות דמוקרטיות ליברליות מתוקנות.
לא לומדים מטעויות: התקרית הקודמת עם AP שעצרה את שומר חומות
בתפקיד שר התקשורת משמש האדם האחרון שיש להפקיד בידיו מערכת כזו | ד"ר נחמן שי
במובן הזה, המהלך הטיפשי של שר התקשורת, שלמה קרעי, שכמובן חזר בו לאחר שהבין את משמעותו הבינלאומית, והתקפל, דומה להסתבכות ההולכת ונמשכת של ישראל בזירה הבינלאומית. נראה כי בישראל, הממשלה הנוכחית, הדבקה ברעיונות של ההפיכה המשפטית שיזמה בשנה שעברה, מתעלמת מהרעיונות של שלטון חוק, זכויות אדם, חופש ביטוי, וסבורה שרעיונות של משילות או ניצחון מוחלט יכולים להעלים את המגבלות החלות עלינו כבני אדם, חלק מהקהילה הבינלאומית, הזקוקים ללגיטימציה, ולשיתוף פעולה עם השותפות שלנו.
ההתקפלות של קרעי הגיעה לא בגלל שהבין את הטיפשות של המהלך, אלא בגלל התגובה האמריקאית הנחרצת, והתגובות בעולם. נראה שמדובר לא רק בהתרחקות של ערכים ואידיאולוגיה, כלומר התעלמות מהערך של חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, והתעלמות מחשיבותם של מוסדות התקשורת החופשית בארץ ובעולם, מדובר גם בניתוק מהמציאות עצמה.
קרעי וחלק משותפיו בממשלה, סבורים באמת כי אפשר באמצעות ניתוק של איזה מצלמה, החרמה של איזה מיקרופון או הורדה של איזה ערוץ משידור בישראל, לשנות את דרך ההפצה של מידע רעיונות ותכנים בעולם. מהבחינה הזו הם שרויים עמוק בעולם של אתמול, בעולם החרדי, המפנה עורף למציאות, למודרנה, לרשת האינטרנט ולמציאות הטכנולוגית החברתית והתרבותית בעולם כולו.
קרעי דומה לשלושת הקופים שסותמים את העיניים האזניים ואת הפה, כדי להכחיש את המציאות, אבל מה לעשות שהמציאות היא כאן, משתקפת בכל מדיה אפשרית, בעולם כולו, וגם כאן בישראל. מיליוני ישראלים ניזונים יותר ויותר מאפיקים ומקורות בטלגרם, בטיקטוק, בטוויטר, ובצפיה בערוצים הזרים במגוון רחב של אמצעים. לא ניתן לבודד את ישראל, אלא אם כן אנו רוצים לדמות, לצפון קוריאה, או לאיראן. וגם שם, באיראן, הצעירים חשופים למדיה העולמית.
הטיפשות של קרעי היא לא רק מגוחכת אלא גורמת נזק של ממש לישראל, נזק שמגיע אחר כך להוצאת צווים נגדנו, לאנטישמיות, וליחס כלפינו במוסדות הבינלאומיים ובזירה האקדמית. למעשה אנו מביכים את כל תומכינו הליברלים, בהתנהלות בריונית שמתאימה לדיקטטורות ורפובליקות בננות, ולא למדינה חופשית, דמוקרטית, שרוצה את תמיכת המערב, ורואה עצמה, לפחות בחלקה הגדול, שותפה לערכיו.
חוק אלג'זירה עצמו הוא חוק גרוע, מיותר, לא חוקתי, שאינו עומד בדרישות המינימליות של רעיון החירות וכבוד האדם, המקנה לכל אדם את הזכות לחופש מידע, ואת הזכות לדעת. השימוש בו כלפי הערוץ עצמו גרם נזק מיותר, הרי הערוץ ממשיך לשדר כבעבר, אבל ממשלת ישראל לא מסתפקת בכך, היא רוצה להוציא את העין, תרתי משמע, לעולם כולו, להראות שאנו נלחמים בציפורניים, לפחות כלפי העיניים שצופות בנו.
ניתן רק לקוות שהלקח של פרשת AP, ילמד במהרה. אין טעם לשלוח את הפקחים לסתום פיות או להוריד מצלמות. אנו נדרשים לעשות את המוטל עלינו, להילחם בחמאס, להגן על עצמנו, לשחרר את החטופים, ולעשות זאת בגלוי, בגאווה, בהתאם לדין הבינלאומי, כמדינה דמוקרטית שוחרת שלום וזכויות אדם, ובתמיכה של העולם המתוקן כולו. בשביל זה צריך כנראה להרחיק את קרעי ממשרד התקשורת. עדיף שעה אחת קודם.
ד"ר יובל קרניאל מבית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן הוא עורך דין, מומחה למשפט ותקשורת, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.