החלטת התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים חאן, לבקש צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט היא שערורייה. הכריכה של ראשי ארגון הטרור הרצחני חמאס יחד עם מנהיגי מדינה דמוקרטית, הנתונה במלחמת הגנה עצמית בהתאם להוראות הדין, היא חרפה משפטית ומוסרית.
שגריר ישראל לשעבר, עו"ד יהודי ואשתו של ג'ורג' קלוני: היועצים של התובע בהאג
אולם אל לנו להקל ראש במשמעות הקשה של המהלך של התובע, ובהשפעות מרחיקות הלכת של הוצאת הצווים, ככל שהם יוצאו לבסוף, על מדינת ישראל ומעמדה הבינלאומי. מנהיגי ישראל, מדינת העם היהודי שקמה על זוועות רצח העם הנורא בהיסטוריה האנושית, שמגינה על עצמה מפני ארגון טרור רצחני המצהיר בגלוי שברצונו לבצע רצח עם וביצע מעשי רצח עם ופשעי מלחמה - עומדים ונאשמים בפשעי מלחמה. אין אבסורד גדול מזה.
בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג הוקם בשנת 2002, ולראשונה נוצרה ערכאה משפטית בינלאומית קבועה שבה ניתן לשפוט חשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ועוד. ישראל מעולם לא הכירה בבית הדין הפלילי בהאג, וסירבה יחד עם ארה"ב להצטרף לאמנת רומא שייסדה את בית הדין וקובעת את סמכויותיו.
ישראל, באופן עקרוני ובוודאי כלקח משואת העם היהודי, תמכה ברעיון של הקמת בית דין פלילי בינלאומי - אך התנגדה לבסוף להקמתו בגלל סעיף באמנה שעלול להגדיר את ההתנחלויות כפשע מלחמה. במשך שנים הרשות הפלסטינית לא הייתה חברה בבית הדין, משום שלא הוכרה כ"מדינה".
בסוף שנת 2012 "שדרגה" העצרת הכללית של האו"ם את מעמדם של הפלסטינים ל"מדינה משקיפה שאינה חברה". בעקבות כך, החלה הרשות להצטרף לאמנות בינלאומיות שונות במעמד של מדינה, ובשנת 2014 הצטרפה לאמנת רומא - והגישה תלונה רשמית כנגד ישראל.
בעקבות כך, פתחה התובעת בבדיקה, ובשנת 2019 קבעה כי תיפתח חקירה רשמית נגד ישראל. היא גם ביקשה את עמדת בית הדין לגבי היקף הסמכות הטריטוריאלית, משום שאין גבולות מוגדרים ברורים לפלסטין. ערכאת קדם המשפט קבעה כי ניתן לראות בפלסטין מדינה ששטחה משתרע על כלל "השטחים הכבושים" כהגדרתם – הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בעקבות החלטה זו, נפתחה חקירה רשמית כנגד ישראל, שעוד תלויה ועומדת, ובמסגרתה הוגשו הבקשות לצווי המעצר.
הוצאות צווי המעצר, ככל שתאושר בקשת התובע על ידי ערכאת קדם המשפט, עלולה ליצור צונאמי של סנקציות והחלטות פוגעניות כנגד ישראל ברחבי העולם ובארגונים בינלאומיים שונים. היא עלולה גם להשפיע על ההחלטה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בבקשה של דרום אפריקה להוציא צווי מניעה להפסקת המלחמה או צמצום הפעולה ברפיח.
נוכח זאת, על ישראל לפעול מיד במספר מישורים: ראשית, על הממשלה לזמן פאנל של מומחים בינלאומיים מהשורה הראשונה, ולתת להם מנדט מלא לבחון את כל החלטות הממשלה והראיות בדבר פעולות צה"ל והחלטות הקבינט מאז 7 באוקטובר. ישראל לא נקטה שום צעד שאין לו גיבוי משפטי, וגם אם היו תקלות או הפרות של הדין, מערכת המשפט הישראלית יודעת ויכולה לטפל בהן.
שנית, יש לאגד את המדינות התומכות בנו, בראשות ארה"ב, שיצהירו על התנגדותן הנחרצת לבקשה של התובע - וכן יש לפעול לקידום סנקציות של ארה"ב על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ועל צוות התובע. כאשר בית הדין החל בחקירה כנגד ארה"ב בשל פעולות באפגניסטן, ממשל טראמפ הטיל סנקציות אישיות על התובעת בזמנו ועל השופטים - מה שהוביל לבסוף לסגירת תיק החקירה. כעת, יש לפעול לקידום סנקציות דומות בשל ההחלטה כנגד ישראל.
שלישית, על ישראל לקדם את תהליך הנורמליזציה עם סעודיה והסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה. אף גוף בינלאומי לא יפעל נגד ראשי מדינה שמקדמים תהליך מדיני היסטורי, ותהליך שכזה יכול להיות "הסולם" של התובע ובית הדין לרדת מהעץ. הפעולות הללו צריכות להתבצע כעת ובמהירות, במטרה למנוע את הדיון בבקשה בערכאת קדם המשפט, משום שלאחר שיוצאו צווי המעצר, יהיה קשה הרבה יותר להשיב את הגלגל לאחור.
בית הדין פועל על פי עקרון המשלימות. דהיינו, במקום שבו יש מערכת משפטית בלתי תלויה וחזקה, הוא לא פועל. לא מן הנמנע שהתובע הסיק שההפיכה המשפטית שקדמה למלחמה גרמה להחלשת המערכת המשפטית – וביטל את עקרון המשלימות