האכזריות המפלצתית של רצח תינוקות, אונס נשים, עריפת ראשים, חטיפת אזרחים, ועוד שאפיינה את מתקפת חמאס ב־7.10 הייתה דומה, ובמקרים מסוימים אף האפילה על השיטות בהן השתמש דאע”ש מאז החל את דרכו ב־2004 ובמיוחד בשנים 2016־2011, בהן יצר לעצמו מדינת טרור בשטחים נרחבים של עיראק וסוריה.
תוכננה פרישה המונית, שוויץ לא הייתה מנצחת: דרמת הענק בגלל ישראל באירוויזיון | דיווח
"למה לא עשינו את זה?": אליעזר "צ'ייני" בשאלה קריטית על המלחמה
בחודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, בהם דעת הקהל העולמית עוד נטתה לטובתנו, ההשוואה בין חמאס לדאע”ש הייתה יעילה מאוד לאור הסלידה בדעת הקהל העולמית מהארגון הרצחני הזה. יש הבדלים רבים בין דאע”ש לחמאס – דמוגרפיים, גיאוגרפיים, חברתיים ועוד. אבל יש ביניהם גם כמה קווי דמיון ברורים.
שניהם קשורים כך או אחרת לתנועת האחים המוסלמים במצרים, שניהם דוגלים באידיאולוגיה דתית קיצונית המאמינה בהתפשטות אלימה (ג’יהאד) של האסלאם הסוני ושניהם מיישמים טרור רצחני כאמצעי להשגת מטרותיהם. שניהם השיגו ריבונות זמנית פחות או יותר במקביל, ובשני המקרים תפיסת השלטון לוותה קודם כל בהתעללות ברברית באוכלוסייה המקומית ורק לאחר מכן במתקפות על זרים.
דאע”ש נבלם על ידי קואליציה של כוחות מקומיים בהובלת ארצות הברית. מ־2016 הוא הלך ונדחק עד שחוסלו מנהיגיו הבולטים והוא איבד את מעוזי הכוח האחרונים שלו באביב 2019. חלום הח'ליפות האסלאמית נגוז, אבל דאע”ש לא נעלם לחלוטין. כיסי טרור נותרו בשטח ותאי טרור חדשים צמחו גם במדינות אחרות. מדי פעם, תאים אלו יוצאים ממחבואם ותוקפים – כמו המתקפה על אולם ההופעות בפרברי מוסקבה במרץ 2024. חמאס שלט בעזה עד אוקטובר 2023 וכעת נלחם על הישרדותו.
מה ניתן ללמוד מההשוואה הזו? ראשית, שטעינו בגדול כשדחינו את המהלך להכרעת שלטון חמאס בעזה. בדיעבד, זה היה צריך להיות היעד העיקרי של מבצע צוק איתן ב־2014, ואם לא אז, אז לכל המאוחר ב־2019, במקביל למיטוט הח'ליפות האסלאמית.
שנית, מיטוט שלטון הטרור לא מחייב את חיסול כל אנשיו. על פי הערכות שונות, כ־15 אלף מחבלים מתוך כ־40 אלף שהחזיק חמאס בתחילת המלחמה כבר נהרגו או נשבו. תורות לחימה מקובלות קובעות שצבא שאיבד שליש מכוחו נכנע או נסוג. לא כך הדבר כאשר מדובר בארגון טרור המונע מאמונה דתית קיצונית. גם אם נחסל עוד שליש מאנשיו, אין לצפות לכך שכל הנותרים ייכנעו.
שלישית, על מנת למוטט שלטון כזה נדרשת קואליציה הכוללת כוחות מקומיים. ספק אם ארצות הברית הייתה מצליחה למוטט בכוחות עצמה את שלטון דאע”ש אילו בחרה לעשות זאת לבד. רביעית, גם לאחר מיטוט שלטון דאע”ש, נדרשה הקואליציה שהוקמה נגדו ליזום מבצעים צבאיים כדי לבלום ולסכל מאמצים של אנשי דאע”ש לשחזר את כוחו של הארגון.
באופן דומה, מיטוט שלטון חמאס בעזה יגיע רק לאחר שהוא יאבד את שליטתו במעוז הכוח המשמעותי האחרון שנותר לו ברפיח ואחרי שמנהיגיו הבולטים (סנוואר ודף) יחוסלו. כדי לבסס את מיטוטו, נדרשת קואליציה שתכלול כוחות מקומיים (בדגש על מצרים, סעודיה והאמירויות), בהובלה ובתמיכה של ארצות הברית. חשוב להבין כי גם לאחר מכן יישארו תאי טרור חמאסיים שינסו לבצע פיגועים, בעזה ומחוצה לה, וההתמודדות איתם תדרוש “תחזוקת שטח” מתמשכת מהסוג שצה”ל ושב”כ מבצעים כבר שנים ארוכות בשטחי יו"ש.
התמשכות המלחמה ומספר האבידות ההולך וגדל גורמים לרבים לפקפק ביכולת להשיג את המטרה של מיטוט שלטון חמאס. נפילת הח'ליפות הדאע”שית היא עדות לכך שהדבר אפשרי. שילוב נכון של נחישות בשדה הקרב ותבונה מדינית יביא את ההישג המיוחל.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, חבר דירקטוריון ויועץ לחברות וארגונים