במהלך יום האתמול זעקו כותרות החדשות בישראל ובעולם על שני אירועים בעייתיים מבחינתה של ישראל שאירעו במהלך הלחימה ברפיח.
איומים שישראל טרם הכירה: היקף הסיוע של איראן לחיזבאללה ממשיך להיחשף
מאחורי הקלעים: קרב על צמרת המשטרה - וחשש שמינוי המפכ״ל הבא מסתבך
האירוע הראשון היה מותם של אזרחים פלסטינים במחנות ההומניטאריים כתוצאה משריפה שפרצה בעקבות תקיפה מדוייקת של צה"ל על בכירים בחמאס שהסתתרו במרחק של מעל למאה מטרים מהמקום. חמאס שזיהה את הפוטנציאל האסטרטגי של האירוע ואת סמיכותו לפסיקה האחרונה של בית הדין בהאג שביקשה להימנע מכל פעולה שיש בה סכנה לאזרחים ברפיח, הידהד במשך שעות את האירוע בתקשורת העולמית תוך שידור תמונות קשות לצפייה ממקום השריפה, והצליח לחלץ גינויים רבים לישראל בזירה הבינ"ל.
האירוע השני היה חילופי אש נקודתיים בנשק קל בין חייל מצרי שעמד בעמדה סמוכה לציר פילדלפי ופתח באש לעבר חיילי צה"ל מטווח של 100 – 200 מטר. אלה השיבו באש באיזור מעבר רפיח, שכתוצאה ממנו נהרג ככל הנראה אותו החייל. לאירוע עצמו יש תיעוד ברור.
צה"ל מצידו פתח מיידית בתחקירים - בראשון הופעל לראשונה מנגנון התחקור המטכ"לי שהוא גוף חוקר בלתי תלוי שאינו כפוף לרמטכ"ל ובשני הופעל מנגנון התחקיר המשותף הבילטראלי שיש לישראל ולמצרים.
לאירועים נלוו הדיונים באולפני החדשות תוך שימוש בכותרות מפוצצות של "דרמה" ותהיות מסמרות שיער על המשמעויות של כל אירוע. בתקשורת הבינ"ל (וושינגטון פוסט, דר שפיגל, הגרדיאן הבריטי העיתונאי פירס מורגן ונוספים) קבעו הכותרות הראשיות כי "תקיפות של ישראל הרגו לפחות 35 בני אדם לפי גורמים רשמיים בעזה" וכי המראות מזעזעים ולא ניתן להגן על טבח באזרחים חפים מפשע שמצטופפים במחנה פליטים.
בחלוף כמה וכמה שעות מהתרחשות האירועים מתגלים פרטים נוספים ומצטייר הנראטיב הבא (הכל ראשוני ובהמתנה לסיום התחקירים):
1. השריפה במתחם העקורים אכן פרצה ככל הנראה בעקבות התקיפה הצה"לית.
2. התקיפה הצה"לית הייתה מדוייקת ובחימוש מדוייק מאוד והרגה את שני הבכירים מחמאס.
3. מתחם העקורים שנשרף היה מעל מאה מטרים ממקום התקיפה.
4. בשלב זה עולה החשד לרסיסים מהתקיפה שעפו למרחק רב ופגעו במיכל לאחסון דלק שהתפוצץ, ויתכן שהיא זו שגרמה לשריפה.
5. התקיפה הצה"לית היא אחת מתוך אלפי תקיפות מסוג זה שביצע צה"ל במלחמה ולפניה ומדובר במנגנון מנוסה מאוד, שמלווה במודיעין זמן אמת ויודע לעצור אם יש חשש לפגיעה באזרחים.
6. מועצת הביטחון של האו"ם תקיים ישיבת חירום בנושא.
7. כרגיל - מי שמדווח על מספרי ההרוגים והפצועים וזהותם הוא "משרד הבריאות הפלסטיני בעזה". גוף שמופעל ע"י חמאס, שהפך להיות מקור המידע הבלעדי. כזכור, זה אותו המשרד שהאו"ם קיצץ לאחרונה ביותר ממחצית את היקפי ההרוגים העזתים (נשים וילדים) שדווחו על ידיו מתחיל המלחמה, וזה אותו המשרד שמעולם לא ביצע הפרדה בין אזרחים לפעילי חמאס בדיווחיו.
8. באשר למצרים - בשלב הזה, נראה בשלב הזה שמצרים מנסה לסגור את האירוע כאירוע "פשוט ללא חשיבות מדינית", תוך ניסיון לקטלג אותו כחילופי ירי בין ישראל לחמאס שמהם נפגע חייל מצרי והשיח בקרב חלק מהפרשנים נוטה לכיוון החלטה אישית של חייל מצרי כזה או אחר שסופג אווירה רעילה בבית.
ברקע, באותו הלילה, שורה של תקיפות רוסיות ישירות על מטרות אזרחיות בחרקיב באוקראינה עם עשרות אזרחים הרוגים, שלא זכו, משום מה, להתייחסות דומה מצד הקהילה והכותרות הבינ"ל.
אז מהו בעצם הקונטקסט? מלחמה על התודעה הבינ"ל. האמצעי - עוד בטרם נחקרו האירועים לעומק ניסיון של חמאס לקשור את האירועים ברפיח לפסיקת בית הדין בהאג ולהביא לעצירת המלחמה. איפה אנחנו במלחמה הזו? לא בדיוק שם ומגיבים באיחור רב.
לכן, גם אם טרם הסתיימו התחקירים, נראה שעלינו לשנות משהו במהירות התגובה שלנו לעיצוב הנראטיב העולמי או לפחות לריסונו. חוסר התגובה בשעות הראשונות ולמעשה במהלך מחצית היממה, בעוד חמאס ערוך ומוכן ומפיץ במהלך הלילה כולו תמונות זוועה ומספרים גבוהים של הרוגים, חייב לדרבן את המערכת הישראלית לשינוי כלשהו במאפייני התנהלותה המיידים בהינתן אירוע מסוג זה, מה גם שכבר חווינו אירועים דומים במלחמה הזו שהתבררו בסופו של דבר כהפוכים מהתיזה הראשונית שביקש חמאס לקבע.
חיוני להקים לאלתר צוות תגובות מיידי המורכב מנציגי חה"א, כוחות היבשה, דובר צה"ל, הפרקליטות הצבאית ושב"כ. תפקידו הוא לספק מענה ראשוני מעבר למילים "האירוע נמצא בבדיקה" ולמעשה להציב מהר ככל האפשר מענה לחמאס במלחמת התודעה כמאמץ מקביל למאמץ הצבאי בשטח ומשלים אותו. זה יסייע רבות בריסון כותרות העיתונים, התקשורת והפרשנים בתקשורת הבינ"ל כמו גם בזו הישראלית, וימנע שחיקה נוספת בלגיטימציה הבינ"ל החיונית לישראל במלחמה.
אם יתברר שחלה טעות, ניקח אחריות עם המחירים הכרוכים בזה, אבל יהיה זה יזום מצידנו ולאחר תחקיר מעמיק ומסודר, ועם דעת קהל ונראטיב עולמי מרוסנים וממתינים לשמוע מה עלה בתחקירי האירוע.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים