במציאות סבירה הייתה ממשלת ישראל אמורה להתייצב מול כתב אישום חמור מאוד שהיו מחברים אזרחיה המוכים. להלן סעיפי האישום:
- הפקרת ביטחון אזרחי מדינת ישראל בטבח הנורא ביותר מקום המדינה, תוך גרימת מוות במישרין ובעקיפין של אלפי אזרחים וחיילים באירועי 7 באוקטובר והפקרת חייהם של מאות חטופים בידי חמאס בעזה.
- תמיכה בארגון טרור. ממשלת ישראל סייעה לאורך שנים ארוכות להישארותו של חמאס בשלטון ברצועת עזה, תוך העברת מאות מיליוני דולרים להמשך התעצמותו ובניית יכולותיו הצבאיות וכריית מנהרות. זאת תוך התעלמות מוחלטת מאינסוף התקפות טרור ומכל הסימנים המעידים על כוונותיו הממשיות של ארגון הטרור.
- הפקרת אזרחים וחיילים בשבי חמאס לאורך חודשים רבים, תוך התרשלות מוחלטת בניהול המו"מ לשחרורם ותוך העדפת חזון הניצחון המוחלט והקמת יישובים ישראליים ברצועת עזה על חשבון חייהם של החטופים.
- הפקרת התושבים בגבול הצפון לאורך חודשים ארוכים, תוך עקירתם של עשרות אלפי אזרחים מבתיהם והשמדת בתיהם ורכושם, אובדן יכולות הפרנסה שלהם ושיכונם בצפיפות ובתנאים הגורמים להם לפגיעות כלכליות ונפשיות קשות. בכלל זה הרס מאות בתים בגבול הצפון, חורבן החקלאות והתיירות, והיעדר כל מענה ממשלתי מסודר בתחום זה.
- הפקרת התושבים בגבול רצועת עזה לאורך כל חודשי המלחמה, הימנעות משיקום היישובים והחזרת העקורים לבתיהם, אי־מענה כלכלי, נפשי וחברתי לעשרות אלפי אזרחים שנפגעו והיעדר כתובת לפנייתם. כל זאת תוך המשך הפקרת ביטחונם לאש רקטות מהרצועה.
- אובדן הנאמנות לביטחון המדינה וחובת השוויון בנטל. בעניין זה, אף שהמדינה נמצאת בעיצומה של מלחמה ארוכה ומתישה ולמרות הדרישה להגברת נטל המילואים והשירות הסדיר על כלל חיילי צה"ל, מקדמת הממשלה חקיקה המאפשרת את המשך השתמטותם של עשרות אלפי חרדים משירות צבאי ולאומי, תוך המשך תקצובם במיליארדי שקלים מקופת המדינה.
- פעילות בנייה בלתי חוקית באיו"ש באמצעות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, שעליו השתלט השר בצלאל סמוטריץ' לצורך קידום חזונו האפוקליפטי להרחבת גבולות ארץ ישראל והחלתם על כל שטח המזרח התיכון, תוך סיפוח חמישה מיליון פלסטינים והכרזה עליהם כאזרחים סוג ב'. בכלל זה העברת מיליארדי שקלים למימון הקמת מבנים לא חוקיים, כבישים ותשתיות בניגוד לחוק הבינלאומי, בניגוד להסכמי ישראל מול הפלסטינים ובניגוד להתחייבויות שנתנה ישראל לארה"ב.
- גזלת כספי ציבור בתקופה שבה נדרשת המדינה לגיוסי עתק לצורך מימון הלחימה המתמשכת. השלטון מעביר מאות מיליוני שקלים למשרדי ממשלה מיותרים מטעמים קואליציוניים צרים.
- ניהול כושל של כספי המדינה והגדלת הגירעון לשיא של כל הזמנים, כולל הורדת דירוג האשראי. בכלל זה פגיעה במעמדה ובחוסנה הכלכלי של ישראל והקטנת יתרות המטבע, מה שיגרור נטל כלכלי עצום על הדורות הבאים.
- הרס משטרת ישראל, הכולל השתלטות של עבריין ביטחוני על המשטרה ועל מינויי הבכירים בה, פגיעה מתמשכת בשלטון החוק, עלייה משמעותית במדד הפשיעה, הכפלת היקף האלימות במגזר הערבי והמשך שלטון משפחות הפשע במגזר זה.
- פגיעה בשלטון החוק ובמערכת המשפט, תוך ניסיון להעביר תהליכי חקיקה שנועדו לפרק את מערכת המשפט ולבטל את הפרדת הרשויות הנדרשת בדמוקרטיה מתוקנת. ניסיון לבצע הפיכה משטרית באופן שייתן לממשלה יכולת משילות מוחלטת ללא מגבלות או איזונים ובלמים, וניסיון להפוך את ישראל ממדינת חוק דמוקרטית פלורליסטית למדינת הלכה הנשלטת על ידי חוקי הדת ורבניה.
- פגיעה באחדות העם ויצירת פילוג, שנאה ושסעים, תוך הימנעות מכוונת מיצירת זהות ישראלית מאחדת ושאיפה להגברת הקיטוב והשסעים בעם מטעמים פוליטיים. זאת תוך שימוש באסטרטגיה של בניית מחנות המורכבים לכאורה מימין, שמאל, דתיים, חילונים, ערבים ויהודים – והכל לצורך שיפור יכולת המפלגות לפעול בשיטת "הפרד ומשול".
- פגיעה במוסדות הממלכתיים – צה"ל, השב"כ, היועמ"שית, באופן מאורגן על ידי כלל השרים ונבחרי הציבור, הפועלים ומתבטאים נגדם בגלוי מתוך כוונה לייצר נגדם דעת קהל שלילית ולערער את מעמדם.
- ניהול כושל של יחסי החוץ ואובדן המעמד הבינלאומי, תוך הגעה למשבר היחסים הקשה ביותר מאז ומעולם מול ארה"ב ותוך הסתבכות עם כלל מדינות מערב אירופה בהיעדר אסטרטגיה מדינית מוסכמת, הנובעת מהיגררותו של ראש הממשלה אחר חזונם המשיחי של שרי הקואליציה הקיצוניים.
- הגברת האנטישמיות בעולם וניהול לקוי של ההסברה הישראלית, תוך הימנעות מוחלטת מבניית מערך הסברה לאומי וכישלון מוחלט במאבק ההסברתי בעולם אל מול ההצלחה הפלסטינית. בתוך כך גברה הסכנה לכלל היהודים בעולם ולאזרחי ישראל היוצאים מהארץ.
- הסתבכות עם בית הדין הבינלאומי בהאג וסכנת מעצר לבכירי הממשלה ומערכת הביטחון באשמת פשעי מלחמה, תוך התעלמות מדרישות מדינות המערב למתן תשובות ולהסכמה לאסטרטגיה מדינית ליום שאחרי.
- הפקרת הביטחון והחוק באיו"ש בידי נערי הגבעות הממשיכים להתפרע, לסייע בהקמת מבנים בלתי חוקיים, לפגוע בפלסטינים ולהתעמת עם כוחות צה"ל והמשטרה, תוך הימנעות מענישתם ואף עידודם בידי השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
במדינה מתוקנת היו כל חברי הממשלה והעומד בראשה נותנים את הדין בגין מעורבותם ואשמתם הישירה בהתממשות כל סעיפי האישום הנ"ל. אבל מדינה מתוקנת לא הייתה מרשה לעצמה מלכתחילה להגיע למצב הזה. אז אולי הגיע הזמן ליצור כאן מדינה מתוקנת.
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן