בתום חודש מייסר של תהליך בחירות ארוך בהודו, נפל הפור. ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, זכה לכהונה שלישית, שעשויה להפוך אותו לאחד מראשי הממשלה החשובים ביותר של הודו מאז עצמאותה, ובוודאי החשוב ביותר מאז ימיו של ג'ווהרלל נהרו, ששלט בהודו במשך שני עשורים. מאז אותה עת ועד ימי מודי, חוותה הודו תקופה של חוסר יציבות פוליטית ועתה תחת מודי, דומה שהודו חוזרת לתקופת יציבות ורציפות שלטונית, המזכירה את ימי נהרו.
חברת הסטארט-אפ EVR Motors פותחת מפעל בהודו לייצור סלילים המשולבים במנועים חשמליים שפיתחה לכלי רכב
קשה להבין במונחים ישראליים את תהליך הבחירות הממושך והמורכב של הודו, אך במדינה בת למעלה מ-1.4 מיליארד תושבים, הדרך היחידה לקיים בחירות דמוקרטיות חופשיות, היא לפרוס את תהליך הבחירות על פני חודש, בו כל המדינות בפדרציה ההודית עורכות את הבחירות וכך מאפשרות השתתפות כוללת ומייצגת לכל.
למרות התהליך הארוך, מתח רב לא היה סביב הבחירות ודומה היה שהתוצאות די ברורות. מודי ומפלגת השלטון בראשותו, ה-BJP, ניצחו את הבחירות כפי שצפו רוב הסקרים. לכן, הפתעת הבחירות הייתה לא הבחירה במודי, אלא ההישג החלש של מפגלת השלטון בבחירות לפרלמנט ההודי, שכן בעוד מודי והסקרים ציפו לרוב של 370 נציגים מתוך 545, התוצאה בפועל הסתיימה ב-240 נציגים ל-BJP, שאיבדה את הרוב בפרלמנט ותאלץ עתה להרכיב קואליציה של אילוצים שמודי לא צפה ולא ייחל להם בכהונה השלישית.
המציאות הפוליטית החדשה שיצרו הבחירות, הן אתגר עבור נרדרה מודי, שיאלץ בפעם הראשונה להרכיב קואליציה שבה אין לו רוב דומיננטי ובעיקר, הוא יאלץ לנהל ממשלה קואליציונית, מה שטרם עשה. בכהונתו השלישית, ראש הממשלה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם הולך להתנסות בחוויה פוליטית חדשה לגמרי - הצורך לעשות פשרות.
דומה כי מודי היה כל כך בטוח בניצחונו, עד שהרשה לעצמו לפרוש ל-45 שעות של צום ומדיטציה בשיא מערכת הבחירות שבוע לסגירת הקלפיות. פרט לכך, דומה היה כי מודי נכנס לשאננות באשר למה מטריד את ההודים והיה משוכנע כי המסרים מהקפיינים הקודמים יעבודו גם כעת.
מודי התמקד בקמפיין הבחירות שוב במה שהוא אזור הנוחות הפוליטי שלו - הפחדה ועידוד רגשות לאומניים, כשהמסר עליו רכב בבחירות היה כי "אופוזיציה תיקח את העושר של ההודים ותחלק אותו למסתננים" - שם קוד לאומני המקובל בימין ההודי למוסלמים. אולם בפועל, דומה שבבחירות אלו אזרחי הודו התמקדו בנושאים אחרים, כגון: הרעב הגובר בקרב העניים והעמקת אי-השוויון בחברה ההודית וכן בעיות כמו עליית הטמפרטורה וההשלכות של זה על אזרחי הודו. המיקוד בנושאים אלו בבחירות הוא שפגע בהישג של ה-BJP והיא לתוצאה המאכזבת שהפתיעה רבים.
עתה, יצטרך מודי, אומנם מנהיג כריזמטי וסוחף, להתמודד עם השלכות השאננות שאחזה בו. אם טרם הבחירות שאף מודי להפוך את הכהונה השלישית וככל הנראה האחרונה שלו, לאור גילו, לכהונה שהייתה אמורה להתמקד בקידום רפורמות כלכליות וחברתיות משמעותיות, שהיו אמורות לבצר את מורשתו, עתה הוא יאלץ לבלות את חמש השנים הקרובות בניהול קואליציה, מה שיהיה מאבק מתמשך של פשרות בין המרכיבים הפוליטיים השונים שיאלץ לאסוף אליו, על מנת למשול. אם לא יידע לנהל את הקואליציה והודו תחזור לימי חוסר היציבות הפוליטית, דומה שכל מורשתו תזכר על סמך כהונה שלישית שסמלה יהיה 45 שעות של מדיטציה.
עדות לחשש הזה מהשפעת תוצאות הבחירות על עתיד היציבות הפוליטית בהודו התקבלה כבר ביום לאחר היוודע התוצאות. שעות לאחר פרסום תוצאות האמת, חוותה הבורסה ההודית ירידות שערים חדות, שביטאו את חששות ההודים ואת הזיכרון הלא מוצלח שלהם מהתקופה הממושכת של ממשלות קואליציוניות בלתי יציבות, שאפיינה את הודו החל משלהי שנות השמונים ועד עלייתו של מודי ב-2014.
עבור רבים בהודו, ממשלה קואליציונית מתקשרת לסטגנציה פוליטית ולסיאוב פוליטי חברתי וכלכלי, אשר הוביל את הודו למתחים חברתיים ועדתיים קשים, שאף הגיעו לכדי אלימות קשה. עתה, מודי יצטרך לעשות מאמץ גדול כדי להתעלות על הקשיים שהפוליטיקה ההודית הולכת להציב בפניו, כשהוא עומד בראשות ממשלה קואליציונית.
כאן האתגר הגדול שעומד בפני מודי, שאיננו רק פוליטי, אלא במובנים רבים הוא קודם כל אתגר אידאולוגי. תוצאות הבחירות מראות, כי למרות כל השינויים שעברו על הודו תחת מודי בשנים האחרונות, הודו עדיין לא ערוכה למעבר ממדינה חילונית רב תרבותית למדינת לאום מובהקת, המזוהה חד ערכית עם הדת ההינדית כבסיס הלאומי של הודו.
כאן הפשרה הגדולה באמת שיאלץ מודי לעשות. שכן הפרויקט הגדול שלו בשתי הקדנציות הקודמות היה העצמת ההינדואיזם כבסיס הלאומי של הודו. עבור מודי, ההינדואיזם לא היה רק קלף בחירות וגיוס אהדה, אלא משנה אידאולוגית אמיתית שהוא שאף לקדם ועתה יאלץ להתפשר עליה בממשלה קואליציונית, אם ירצה למשול.
פרט לכך, הבחירות מלמדות כי רצוי לפרשנים שלא למהר ולשפוט את אופי הדמוקרטיה ההודית, שהינה מורכבת עשירה ורב גונית, בדיוק כמו המדינה העצומה והצבעונית שבתוכה היא מתקיימת. אם יש שראו בשתי הקדנציות הקודמות של מודי עדות לכך שהדמוקרטיה ההודית חלשה וכי מודי יכול לעשות בה כרצונו וסברו שהוא מתכנן להפו לשליט ריכוזי, בדומה לאלו של רוסיה, או סין, הרי שהם טעו. תוצאות הבחירות משקפות את מגוון הדעות והאינטרסים העצום בהודו ואת היכולת של העם ההודי לבטא בחירה מגוונת ומורכבת שמשקפת דמוקרטיה מתוקנת.
בכל הנוגע למשמעות תוצאות הבחירות עבור ישראל, אפשר למצוא בהן עידוד. המשך שלטונו של מודי מבטיח, ככל הנראה, את מגמת התחזקות היחסים בין שתי המדינות שהחלה כבר לפני כעשור עם עלייתו לשלטון. עם זאת, יש לזכור כי בעשור האחרון הודו עברה שינוי משמעותי במעמדה הבין לאומי. הודו ניצבת כיום כשווה בין שוות במשחק המעצמות הגדולות והיא שחקנית מרכזית במערכת הגלובלית ובוודאי במערכת ההינדו-פסיפי.
גם במזרח התיכון, מעמדה וחשיבותה של הודו הולכים וגוברים ולכן על ישראל להמשיך ולהקפיד על הידוק היחסים בין שתי המדינות ולהעמיק אותם לרבדים נוספים שיבטאו את הנכסיות של ישראל עבור הודו ולהפך. למודי יש עתה חמש שנים של כהונה משמעותית בפניו ובמוקד ענייניו יהיה הצורך בממשלה יציבה. רצוי שגם בישראל תהיה ממשלה יציבה שתוכל להקדיש את הקשב והעניין הרצוי והראוי ליחסים עם הודו.
הכותבת היא חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו, מומחית למדיניות החוץ ההודית במזרח התיכון