אין כמעט מי שלא שמע את צמד המילים "פיזור סיכונים" אך כמה מכירים את הביטוי "הקצאת נכסים"? ההקצאה היא האחות הבוגרת והחשובה יותר של הפיזור ובלעדיה יהיה תיק ההשקעות חסר רכיב מרכזי ביותר.
"קיללו ובעטו כי ראו את הכיפה": ישראלי מספר על התקיפה שעבר בחו''ל
קריאות בוז ו"כישלון": מחאה פרצה במהלך דבריו של קיש בכנס | צפו
הקצאת נכסים היא כלל יסוד בניהול השקעות וכיום, כשכל אחד מאיתנו יכול לנהל בעצמו את מסלולי ההשקעה שלו, כדאי מאוד להכיר את הכלל הזה כי רק באמצעותו ניתן יהיה לבנות מסלול השקעה נבון ומאוזן.
גם מי שאינו משקיע מקצועי יודע שעל־מנת לצמצם סיכונים צריך לגוון את תיק ההשקעות. אבל שלב הקצאת הנכסים אמור להיעשות קודם לפיזור הסיכונים והוא השלב הראשון בתהליך שיביא לצמצום הסיכונים. אם כן, מה היא הקצאת נכסים?
הקצאת נכסים היא החלוקה שאנחנו עושים בבניית תיק ההשקעות. אנחנו מגדירים (בהתאם לשורת פרמטרים עליהם נתעכב בפסקאות הבאות) אלו נכסים יהיו בתיק ההשקעות שלנו ומה יהיה הנפח של כל נכס. לדוגמה: תיק ההשקעה שלנו יכלול השקעה בנדל"ן, השקעה במניות, השקעה במתכות והשקעה באג"ח ממשלתיות בדירוג גבוה. אנחנו מקצים לכל נכס נפח מסוים מהתיק בהתאם לפרמטרים עליהם נעמוד מיד.
כמובן שזו רק דוגמה. אך הכוונה בהקצאה היא לבנות תמהיל מגוון ובעיקר כזה שמעניק לנו יציבות. זה די דומה לפיזור סיכונים אך מעמיק יותר. פיזור סיכונים צריך להיעשות גם בתוך כל חלק בנפרד. כלומר, בחלק המנייתי של התיק, נפזר את ההשקעה בין מניות שונות כדי למזער את הסיכונים. הקצאת נכסים מאפשרת יציבות משום שהיא בוחרת סקטורים שונים במשק כך שגם בתקופה של זעזועים ואי יציבות, התיק שלנו נותר מאוזן וממילא יציב יותר.
כדי להמחיש זאת ניקח את התקופה הנוכחית. הריבית הפילה את הנדל"ן בהרבה מקומות בעולם וגם מעט בארץ אך מאידך, כמעט באותה תקופה, שוק ההון נתן תשואה גבוהה (בעולם ופחות בארץ). הקצאת נכסים אפשרה לנו לשמור על ערך תיק ההשקעות בלי טלטלות חדות מדי כי סקטור אחד חיפה על משנהו. כך גם עתה, כששוק המניות מעט פחות אטרקטיבי, נוכל ליהנות מהעובדה שבהקצאת הנכסים הענקנו משקל למתכות יקרות. ככל שבונים נכון את הקצאת הנכסים, מצליחים ליצור תיק פחות רגיש לזעזועים ויציב יותר לאורך זמן.
אפשר לחלק את הקצאת הנכסים לשכבות שכבות. בשכבה הראשונה נחלק את הנכסים בצורה גסה ועם כל שכבה נוספת נחלק לפיסות קטנות יותר. דמיינו את אבני הכותל. אם ביקרתם במנהרות הכותל בוודאי הבחנתם שהנדבכים התחתונים כוללים מעט מאוד אבנים אך כל אבן ענקית, וככל שעולים למעלה הולך וגדל מספר האבנים בנדבך, אך הן נעשות קטנות יותר.
איך נדע מה להקצות וכיצד להקצות? זה תלוי במשתנים רבים שהראשון שבהם הוא טווח ההשקעה. ככל שיש לנו יותר זמן אנחנו יכולים לקחת סיכונים גדולים יותר. כך שמי שחוסך בגיל צעיר לגיל פרישה יכול להקצות בתיק שלו יותר מקום לנכסים "מסוכנים" כמו מניות או אג"ח קונצרניות בדירוג נמוך. ככל שטווח ההשקעה קצר יותר, כך נידרש לנכסים בטוחים ויציבים יותר שהם אג"ח בדירוג גבוה או אפילו אג"ח ממשלתי.
כמובן שחלק משיקולי ההקצאה תלוי גם באופי שלנו כמשקיעים. יש משקיעים מאוד זהירים וסולידיים שהקצאת הנכסים שלהם תהיה מראש יציבה יותר. אבל יש לזה מחיר. המחיר בא לידי ביטוי בתשואה. הקצאת נכסים נכונה תביא למצב בו מצליחים לקחת סיכונים מבלי לפגוע ביציבות התיק. כלומר, להגן באמצעות נכסים יציבים וסולידיים על נכסים תנודתיים ותשואתיים.
בבואנו לבנות תיק השקעות נתחיל בהגדרות הבסיס: לכמה זמן נשקיע, לאיזו מטרה נשקיע, מה האופי שלנו כמשקיעים וכן הלאה. לפי זה נקצה נכסים מסוגים שונים לתיק ההשקעות ונמשיך לגוון אותם באמצעות חלוקה למוצרים שונים ודרגות סיכון שונות עד לשלב האחרון בו נפצל את ההשקעה בתוך כל חלק עצמו.
כך למשל בתוך החלק המנייתי נבחר מגוון סוגים. ממניות בארץ ומניות בחו"ל, ממניות סקטור הפיננסים למניות תעשייה עילית, ממניות ביטחוניות למניות שירותים וכן הלאה. אבל תמיד, לפני הכל, כל תיק השקעות, משפחתי, אישי או ארגוני, חייב להתחיל בהקצאת נכסים.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.