במיוחד בתקופת המלחמה, החדשות הכוזבות מציפות את האתרים והרשתות החברתיות, שם עולות וצצות תיאוריות מפרופילים עלומים ומכותבים מסתוריים שמנסים בכוונה לפלג ולזרוע בלבול ובהלה בציבור הישראלי.
העולם אוהב את המסכנים, הוא אמפתי אליהם, ממש כשם שהיה לצדנו במלחמת השחרור, כשמדינות ערב ניסו להשמיד את המדינה הקטנה שרק הוקמה. וכך היה במלחמת ששת הימים ב־1967, כאשר מצרים, ירדן וסוריה קמו עלינו להשמידנו.
לאורך השנים, בזמן שאויבינו יודעים להפעיל את כל הכלים הדיפלומטיים והתקשורתיים, תוך שהם הופכים את ההתקרבנות לאומנות, ישראל הלכה ונתפסה כמדינה כובשת והתקשתה להוכיח את צדקת דרכה.
מלחמת חרבות ברזל מהווה אתגר הסברתי ברור ומדגישה את הצורך בהרחבה ובהעצמה של המאבק על דעת הקהל העולמית. לפני כחודשיים, לאחר חצי שנה למלחמה, מערך ההסברה הלאומי חשף את פעילותו בזירה הבינלאומית, במטרה לייצר לגיטימציה למדיניות ישראל ולמהלכים בשדה הקרב.
במהלך המלחמה קיים מערך ההסברה למעלה מ־1,500 ראיונות באולפן שידורים מיוחד שהקים לערוצי התקשורת בעולם בשפות אנגלית, רוסית וערבית. בנוסף, סייע מערך ההסברה בייזום וקידום מאות כתבות לחיזוק הנרטיב הישראלי. מאז פרוץ המלחמה הופקו באמצעות לפמ (לשכת הפרסום הממשלתית) יותר מ־200 קמפיינים, שהובילו למספר מכובד של 2 מיליארד חשיפות למסרים הישראליים ברחבי העולם.
חשוב לדעת מול מי אנחנו נלחמים בזירת ההסברה. בחודש דצמבר, ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, התכנסה לדיון בנושא השימוש בבינה מלאכותית ליצירת מידע כוזב ותודעה שקרית, הפוגע במדינת ישראל.
בדיון אמר רפאל מנדלסון מחברת סיאברה, המנתחת דיסאינפורמציה ואיומים ברשת, כי מניטור שביצעו בכל הרשתות החברתיות על הימים 7 ו־8 באוקטובר, עולה כי אחד מכל ארבעה חשבונות שדיווח על הנעשה במלחמה היה פייק.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, אמרה בדיון: "מלחמת רוסיה ואוקראינה כונתה מלחמת הטיקטוק הראשונה, ומלחמת חרבות ברזל היא מלחמת ה־AI הראשונה, כאשר באמצעות בינה מלאכותית מופקות תמונות ומיוצרים טקסטים וסרטונים מזויפים וכן פרופילים מזויפים, שמפיצים פייק ניוז ושקרים לקדם הסתה נגד ישראל ונגד יהודים".
חמאס נוקט דרכים מקוריות כדי להשחיל את הנרטיב השקרי בצורה מעניינת וחכמה. כל עזתי שנפגע הוכרז במותו "שהיד" שנרצח על ידי הצבא הישראלי, אפילו אם היה סתם גנב שמת בקטטת עבריינים. לשקרים אין כל משמעות עיתונאית, אבל הם מהודהדים בכל הרשתות עד שגם הערוצים מיישרים קו עם הידיעות השקריות.
ככל שהידיעה יותר שקרית ומטורפת, כך למרבה הפלצות גדל הסיכוי שלה להגיע לרדיו ולטלוויזיה. אמצעי התקשורת של הרשות הפלסטינית ושל חמאס הוכיחו ששקר שחוזרים עליו שוב ושוב הופך לאמת.
הם פועלים גם בדרכי תעמולה לקהל היעד הפלסטיני, וגם מול ההסברה העולמית. השקרים שלהם תפסו, וזה הנשק החזק שלהם. בנוסף, מדינות עתירות ממון מעבירות כספים רבים כדי לחזק את המסרים השקריים לעולם.
במאמר שהתפרסם באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, מציינים סא"ל (במיל') דוד סימן טוב, ד"ר ורה מיכלין־שפיר, וד"ר עופר פרידמן כי ההסברה הישראלית צריכה לדעת "לספר סיפור" ולהתאים אותו לקהל היעד שלה – ולא רק להציג עובדות. הם כותבים כי "מאמצי ההסברה הישראלית – למרות הביקורת החריפה שהופנתה כלפיהם – השתפרו משמעותית במהלך המלחמה.
מאות התארגנויות אזרחיות, משפיענים ואזרחים פועלים ברשתות החברתיות במטרה לשתף את הקהל בזירה הבינלאומית במראות ובמאורעות האיומים שהתרחשו ב־7 באוקטובר".
אבל ההתמודדות של ישראל מול חמאס בתחום התודעה היא התמודדות א־סימטרית. בזמן שישראל עסוקה בניסיונות להסביר ולחנך קהלים בינלאומיים, חמאס נטמע בעלילה הכללית של העם הפלסטיני שיוצרת אצל הצופים תחושת הזדהות.
הם מסבירים במאמר כי "ישראל צריכה לעבור מגישה שמנסה להסביר ולהצדיק את עצמה בפני קהלים בינלאומיים, לגישה שמטרתה ליצור דיאלוג רב־שכבתי עם אותם קהלים".
אז מה נעשה ומה צריך עוד לעשות כדי להשפיע יותר על דעת הקהל העולמית מול סוללות שלמות של תעמולת מידע כוזב? לחזק את פעילות ההסברה של משרד החוץ באמצעות תוספת תקציבית.
אנשי משרד החוץ רואים בעבודתם שליחות. מאות מהם – שגרירים, קונסולים ודיפלומטים – מפוזרים בשגרירויות ומנסים כמיטב יכולתם לשנות ולו במעט את הנרטיב השקרי שמועבר על ידי רשתות תקשורת כמו אל־ג'זירה, BBC ו־SKY.
הביטוי העיקרי והראשי של פעולות הדיפלומטים של ישראל במטה משרד החוץ בירושלים, וב"מוצבים הקדמיים" בשגרירויות ישראל בעולם, הוא סיכול כל החלטות מועצת הביטחון שמכריחות את צה"ל לעצור את הלחימה. משרד החוץ משמר במשך פרק זמן חסר תקדים חלון זמנים לפעולת צה"ל ללא שום החלטה מדינית אופרטיבית שקושרת את ידי הצבא.
מיד אחרי 7 באוקטובר הורה השר ישראל כ"ץ על הקמת מרכז תקשורת ייעודי בשם "גשר", שתכליתו הבאת סיפורי החטופים לתקשורת הבינלאומית ותיאום מסיבות עיתונאים ומפגשים עם בני משפחות החטופים.
מאז תחילת המלחמה, הדיפלומטים הישראלים קיימו למעלה מ־13 אלף ראיונות ותדרוכים לתקשורת הבינלאומית בלמעלה מ־50 שפות, ערכו מאות אירועי הזדהות והקרנות של סרט הזוועות של 7 באוקטובר, ותיאמו עשרות משלחות של משפחות חטופים, לרבות למועצת הביטחון של האו"ם ולבירות ברחבי העולם.
הם גם אירחו מאות ביקורים בישראל של מנהיגים מהעולם כולו, כולל סיורים בעוטף עזה ופגישות עם משפחות חטופים וניצולים.
הפעילות הדיגיטלית – ציוצים ופוסטים של משרד החוץ בכל הפלטפורמות – זכתה ליותר מ־4 מיליארד ורבע חשיפות, כאשר הפעילות הזאת נעשית באנגלית, בערבית, בספרדית, בפרסית וברוסית.
משרד החוץ ושליחיו מספקים למדינת ישראל וצה"ל לאורך כל תקופת המלחמה "כיפת ברזל מדינית" שלא עוצרת לרגע. מערך ההסברה הלאומי הפועל במשרד ראש הממשלה הוא גוף חיוני וחשוב בשגרה ועוד יותר בעתות חירום ומלחמה.
מטרת מערך ההסברה הלאומי היא כפולה – הסברה פנימית, אך בעיקר הסברה כלפי חוץ. המהלך הנכון כעת הוא להעביר חלק מתקציב מערך ההסברה (למעלה מ־300 מיליון שקל בשנה) למשרד החוץ – כדי שישמש לצורך תגבור הכלים הדרושים והאנשים המיומנים למטרה חשובה זו.
כמו כן, בישראל יש כ־150 קונסולי כבוד המייצגים מדינות שלחלקן אין שגרירות בארץ. לפעמים הקשר האישי והבלתי פורמלי לנשיא או לראש הממשלה במדינה הממנה, יוצרים דרך נוספת וחשובה להסברת הנושא הישראלי.
לזכותם של אנשי משרד החוץ יש לומר שקיימת הבנה לתפקידי ההסברה של קונסולי הכבוד. הקשר והתיאום נעשה באמצעות דיקאן הסגל הקונסולרי, המייצג את כל קונסולי הכבוד ומעביר בצורה מסודרת את המסרים של המשרד.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל
[email protected]