ההשקעה בהסברה במשרד החוץ כמשל: ב־14 בנובמבר, די בתחילת המלחמה, הודיעו נציגי משרד החוץ לוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שהמשרד משבית את כל פעולות ההסברה כי נגמר להם התקציב לשנת 2023. לכן הם ימשיכו לעבוד בהסברה רק בטוויטר. "כמה כסף אתם צריכים להמשך פעילות?", שאל יו"ר הוועדה דאז, ח"כ זאב אלקין. "10 מיליון שקלים", השיבו אנשי המשרד.
עד כה חזינו רק בפתיח: השלכות האנטישמיות על יהודי העולם יגדלו
אין מוסר בכליות: החיוך של נתניהו ייזכר לדיראון עולם | בן כספית
אלקין נותר המום ולא רק הוא. הרי 10 מיליון שקלים במונחי תקציב המדינה, זה לא כסף. בוודאי לא כשמדובר במונחי הסברה בינלאומית בזמן מלחמה. כל רפרנט באגף תקציבים יכול לאשר את הסכום על כוס קפה בעמידה במסדרון. לא צריך בשביל זה את שר האוצר. סכום מצחיק. נוצרה מהומה - ומשרד החוץ קיבל את התקציב. אבל זו רק דוגמה הממחישה כמה מעט אנחנו כמדינה משקיעים בהסברה.
כל המתואר לעיל קרה בסוף 2023, קצת אחרי הפתעת 7 באוקטובר. מה עם 2024? עכשיו, כשאנחנו כבר יודעים שנצטרך להשקיע, וכשהמלחמה - ובתוכה מלחמת ההסברה - לא הולכת לשום מקום. אז למה השנה הוקצו לכך רק 400 מיליון שקל? קצת יותר מ־100 מיליון דולר. הרי בכל יום אנחנו ניגפים במלחמת ההסברה, כשבצד הנגדי מושקעים מיליארדים. איראן וקטאר משקיעות כבר שנים בתחומים אלה נגדנו ומשקיעות חכם. ואנחנו? אנחנו עם הרוגטקה.
מערך זללני
אחד הלקחים ממלחמת לבנון השנייה ב־2006 היה שצריך להקים מערך הסברה לאומי. גוף שיתכלל את נושא ההסברה פנימה והחוצה תחת משרד רה"מ. סוג של שולחן עגול של גורמי ההסברה במערכות המדינה השונות. בתחילת מלחמת חרבות ברזל תפקד הגוף באופן מסונכרן עם משרד החוץ, עם משרד התפוצות (לאחר שמשרד ההסברה המיותר נסגר דווקא בתחילת המלחמה), עם לשכת העיתונות הממשלתית ועם לשכת הפרסום הממשלתית. דובר צה"ל, המרכז את מרב המידע הרלוונטי, פעל באופן עצמאי למדי.
דומה שמערך ההסברה הלאומי, במקום לתכלל הסברה ולהשיג את הכסף הנדרש להסברה עבור כל הגופים - השתלט על עיקר התקציב. 350 מתוך 400 מיליון השקל שהוקצו להסברה בשנת 2024 הופנו למערך ההסברה הלאומי, והיתרה - לכל השאר. תקציב המערך הלאומי בחודש הוא כמו תקציב ההסברה של משרד החוץ בשנה.
תגידו מה שתגידו על משרד החוץ - יש לו זרועות בחו"ל ואנשי מקצוע בעולם. והנה גוף ללא זרועות מבצעיות בחו"ל מתחרה במשרדי ממשלה רלוונטיים להסברה ומקבל סכום שמשרדים אחרים יכולים רק לחלום עליו. וזה עוד לפני שדיברנו על חוסר היציבות הפרסונלית בו. אבסורד.
הצנרת הבירוקרטית
החמצה נוספת: 7 באוקטובר יצר גל עצום של פעילות אזרחית מצוינת לטובת ההסברה. אנשים שאם היינו רוצים לשכור את שירותיהם בימי שגרה - היינו משלמים להם כסף רב. היו להם התשוקה, הלב והמקצועיות לסייע בהתנדבות בהסברה. חלקם היו מאוד מוצלחים ומאוד יעילים, במיוחד ברשתות.
ככל שחלף הזמן והיוזמות באופן טבעי החלו לדעוך - התקבלה בדצמבר 2023 ההחלטה שהמדינה תסייע להם. 30 מיליון שקל על מנת שימשיכו לעבוד בשביל כולנו. ובכן, גם זה די נתקע בצנרת הבירוקרטית הישראלית, ועל 2024 אין בכלל מה לדבר. אין היגיון בכך שמי שמוכן להתנדב למען ההסברה הישראלית - גם ישלם על כך לאורך זמן מכיסו. הייתה פה עוד הזדמנות אדירה להסברה מעולה שהוחמצה.
בלי לזלזל בחשיבות ביטחונם של המרצים והסטודנטים היהודים והישראלים בקמפוסים בארה"ב - הבעיה האמיתית במדשאות האנטישמיות היא אחרת. שנים של השקעה כספית אסטרונומית של שונאי ישראל (בהובלת קטאר) תרמה לכך שצומח בקמפוסים דור חדש של אליטה אמריקאית אנטי־ישראלית. בעוד חמש שנים הם יהיו סטאפרים בקונגרס או עוזרים במחלקת המדינה וההגנה ויכתבו את הניירות המדיניים והביטחוניים שישמיעו אחר כך השרים הרלוונטיים.
אל תתבשמו מהסקרים שמראים כי דעת הקהל האמריקאית, 70%, תומכת בישראל. בדור הצעיר בכלל ובקמפוסים בפרט היחס כבר שונה. שם צומח לו דור חדש באווירה אנטי־ישראלית, וזו תוצאה של ההשקעה הכספית ברעיונות. מי שמוכן להשקיע מיליארדים בקניית מטוסים אמריקאיים - צריך לדעת להשקיע גם מיליארד דולר בהשפעה על הקמפוסים בארה"ב ובמערב. שם גדל הדור שיחליט אם ארה"ב תמשיך למכור לנו מטוסים. זו לא שאלה של "הסברה". זה עניין אסטרטגי שאמור להעסיק את המשרדים המדיניים והביטחוניים. והתמונה מהקמפוסים בארה"ב היא בהחלט תמונה של כישלון מדיני עצום שלנו.