עוד שנת לימודים הסתיימה השבוע בבתי הספר.
תוך כדי אירועי הפרידה והסיום שהתקיימו בבית הספר התבוננתי בנערים ובנערות שהסתובבו וחשבתי על השנים הקשות שהם עברו וביתר שאת על השנה הנוכחית שהכילה מורכבות, כאב וצער שלא ידענו כמותם. חשבתי על צוותי החינוך ועל כוחות הנפש שנדרשו להם כדי להחזיק את שגרת הלימודים בתוך הכאוס שמתרחש בחוץ וכדי לשמור לתלמידים ולתלמידות על אי קטן של שפיות בתוך אי־השפיות הכללית שאופפת אותנו.
כפסיכולוגית חינוכית זכיתי השנה ללוות תלמידים ומשפחות מפונות מיישובי העוטף, תלמידים ותלמידות שבני משפחתם הקרובים שירתו בצה״ל או במילואים לתקופות זמן ארוכות, תלמידים ותלמידות וצוותים שחוו אובדנים מסוגים שונים, מנהלים שהיו צריכים לנצח על התזמורת החינוכית תוך שהם מתמודדים עם אירועים בלתי צפויים, עם קליטת תלמידים מפונים, עם הצוותים שלהם שרובם ככולם נמצאים במעגלי פגיעות כאלה או אחרים.
"להיות מעורבים": כך נעבור את הקיץ במצבי חירום עם ילדים
סיפור הצלחה ישראלי: התלמיד שכמעט נשר מהלימודים הפך למורה
אני מסיימת את שנת הלימודים הזאת ברגשות מעורבים מאוד. מחד, תחושת סיפוק וגאווה מקצועית על המענים הרבים שמערך הפסיכולוגיה הציבורית בכלל והחינוכית בפרט הצליח להעניק במהלך שנה מהקשות שידענו, ומאידך, תחושת החמצה על כל המקרים שלא הצלחנו לתת להם מענה בגלל המחסור העצום בכוח האדם, התקינה המיושנת וסדרי העדיפויות הלקויים של ההנהגה במדינת ישראל.
תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים בשירות הציבורי הם מהעלובים במשק (פסיכולוג ממוצע מרוויח כ־50 שקלים לשעה), בעוד שעומסי העבודה רק מאמירים בשנים האחרונות. מצב זה מוביל לעזיבה של פסיכולוגים ופסיכולוגיות את השירות הציבורי ולמצוקת כוח אדם שמשפיעה כמובן על היכולת לספק שירותי פסיכולוגיה ציבורית זמינים ונגישים לכלל תושבי המדינה.
בימים אלה מתקיים משא ומתן על תנאי ההעסקה של הפסיכולוגים בשירות הציבורי. אתה, כבוד השר קיש, נעדר מחדרי המשא ומתן למרות שתחת משרדך עובדים ועובדות כ־3,500 פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים. השנה הזאת אופיינה בלקיחת אחריות שלנו, הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שעובדים בשטח. היא אופיינה במבט ישיר לתוך עיניהם העצובות של רבים מהלקוחות שלנו וביוזמות וגילויי מנהיגות מקומיים של שירותים פסיכולוגיים חינוכיים ברחבי הארץ.
ואיפה אתה בכל זה, השר קיש? מדוע אתה לא מסתכל בעיניים שלנו, אלה שעושים לילות כימים כדי לקדם את רווחתם של תלמידי ותלמידות ישראל, הוריהם והצוותים החינוכיים? מדוע אתה לא מסתכל בעיני התלמידים והתלמידות, אלה שרווחתם הנפשית נפגעה כל כך?
מדוע אתה לא מישיר אליהם מבט ומבטיח להם שתדאג שיהיו מספיק פסיכולוגים ופסיכולוגיות שיוכלו לסייע להם בעת הקשה הזאת? מדוע אתה לא מביט בעיניהם של מנהלים ומנהלות, מורים ומורות, אלה שמחזיקים את המערכת הכמעט יחידה שמתפקדת במדינת ישראל, ומבטיח להם שיהיו מספיק אנשי מקצוע שילוו אותם, יחשבו איתם וייעצו להם?
כבוד השר קיש, בתוך כל השחור, הקושי והכאב, יש לך הזדמנות לגלות מנהיגות ואחריות. זה גם לא יעלה לך הרבה - ביחס לתקציבי המשרד מדובר בסכום סביר בהחלט. אנחנו כבר נעשה את העבודה במסירות ובמקצועיות כפי שעשינו עד כה. אם רק תדאג שיהיו לנו התנאים הבסיסיים לכך.
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, פעילה בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית