לאחרונה נשמעות טענות כאילו המחדל הצבאי ב־7 באוקטובר נגרם מהסתמכות יתר על טכנולוגיה. התומכים בטענה זו דורשים שצה”ל “יחזור למקורות” וישקיע יותר בצבא הלוחם על חשבון השקעה בטכנולוגיות עתידיות. אולם הכישלון ב־7 באוקטובר לא נבע מהטכנולוגיה, אלא למרות הטכנולוגיה.
מי שנכשל אלו מפקדי צה”ל ושב”כ שהיו שבויים בקונספציה ולא השתמשו נכון בטכנולוגיות שעמדו לרשותם. האם מישהו חושב להילחם ללא עליונות אווירית, רחפנים נושאי טכנולוגיה מתקדמת, יכולות מודיעיניות ויכולות גילוי מנהרות מתקדמות ועליונות טכנולוגית ביבשה?
"החילוץ הסתבך, הרמנו מסך עשן": פרטים חדשים מחילוץ החטופים
לאחר שצינור החמצן של סינוואר נותק - זה הרמז שאנחנו אולי בדרך לעסקה
אמצעי התצפית שהיו לאורך הגבול לא כשלו. הם העבירו לתצפיתניות התרעות רבות בזמן רלוונטי. אבל איזו תועלת יש בהם, אם ראשי המודיעין והמטכ”ל החליטו להתעלם מהם? חיילים בחיל המודיעין התריעו לאורך זמן על הכוונות של חמאס. בנוסף, ב־6 באוקטובר הופעלו ברצועת עזה עשרות כרטיסי סים ישראליים בבת אחת. כל איש מודיעין זוטר יודע שזהו סימן מתריע מובהק. אבל כמו במקרה התצפיתניות, הוחלט בצעד בלתי נתפס לחלוטין לא להקשיב להתרעה כה ברורה.
לצד זה, הייתה הסתמכות יתר על טכנולוגיה. ברור שלאף גדר טכנולוגית לבדה אין יכולת לבלום הסתערות של אלפי אנשי חמאס. בוודאי כאשר ראשי הצבא והשב”כ מחליטים להתעלם מכל ההתרעות שהמערכות הטכנולוגיות סיפקו, ואפילו לא לדרוש מהמגינים את המינימום - כוננות עם שחר.
המודיעין עצמו התרחק בשנים האחרונות מהאויב ומהבנת שפתו והלך המחשבה שלו. לדוגמה, נעשה שימוש נרחב מדי בטכנולוגיות של תרגום משפות האויב לעברית. כל איש מודיעין חייב להכיר לעומק את האויב, וזה אומר שהוא חייב להבין (לפחות ברמה בסיסית) גם את תרבותו ושפתו. לא נכון לבטל שימוש בתרגום אוטומטי, אבל אין להסתמך עליו באופן כה משמעותי.
סיבה נוספת היא התאהבות בטכנולוגיה “מגניבה” וזניחת פתרונות פשוטים. למשל, בכל הנוגע להגנה על טנקים מפני רחפני נפץ למרות שזירות הלוחמה בסוריה ובאוקראינה המחישו שמדובר באיום משמעותי. האם בגלל שהפתרון היעיל לבעיה, התקנת סככה פשוטה על צריח הטנק, אינו מספיק “סקסי”?
לסיכום, עליונות טכנולוגית אל מול אויבינו מהווה גורם מכריע בהתמודדות עם הזירות השונות. לפיכך, לא נכון לצמצם את ההשקעות בטכנולוגיה. אבל שלא נתבלבל, עליונות טכנולוגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. רוח קרב, תורת לחימה מתעדכנת, מצביאות, אינטליגנציה ויצירתיות ינצחו במלחמה, לא הטכנולוגיה לבדה.
על צה”ל להשריש בכל היחידות הטכנולוגיות את התפיסה שהטכנולוגיה היא כלי ולא מטרה. פיתוחים טכנולוגיים חייבים להתאים תמיד לצורכי היחידות. מפקדי צה”ל חייבים להבין יותר בטכנולוגיה, באופן השימוש הנכון בה וגם במגבלות שלה.
המחבר הינו חוקר בכיר במחלקת המחקר של תנועת "הביטחוניסטים"