החשיבות, החיוניות והתרומה של נוכחות נשית בכל מוקדי החיים הן עובדה שאינה יכולה להיות עוד בסימן שאלה. זו תובנה שהפכה לנחלת הכלל, כשההצלחה הנשית היא בכל זירה בה הן פועלות בעשורים האחרונים, לרוב בתום מאבק ממושך או בעקבות נורמות מחייבות שהוכתבו בחוק או בפסיקה. חסרונן של נשים במוקדי קבלת ההחלטות ובתפקידים בכירים בישראל כואב ומטריד, בעיקר למול העשייה המקצועית וההשפעה שלהן בכלל מגזרי התעסוקה בדרגי הביניים. ולא, זה לא רק עניין של זמן, נדרשים החלטות ותמריצים מלמעלה במקביל לפעולות ארוכות טווח של חינוך, עידוד יזמות והגברת אמונה של נשים בעצמן.
בשבוע שעבר נפלה הצעת החוק של ח”כ מטי צרפתי הרכבי לקביעת מכסת ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. מדובר בהצעה חשובה וחיונית, שגם אם נדרשים בה אי אילו תיקונים או התאמות, ברי כי תכליתה ראויה. הגם שיש גישה המסתייגת מחקיקה הקובעת מכסות מחייבות ומצדדת בפעולות בשטח הנשענות בעיקר על הגברת מודעות, יצירת תמריצים לשינויים וולונטריים והשקעת משאבים לתמיכה ולהכשרת נשים לתפקידים בכירים, מניסיוני, פעולות מהסוג הזה בלבד לא יובילו לשינוי משמעותי בטווח זמן סביר, ואולי אף לא בכלל.
נאום נתניהו בקונגרס - אינו מייצג את טובת מדינת ישראל | דעה
כישלון "יום השיבוש" הוא עדות לשפיותנו | דעה
עיון בדברי ההסבר להצעת החוק מציג את החקיקה המחייבת ייצוג לשני המינים בחוק החברות הממשלתיות כתימוכין להשפעה הצפויה של הצעת החוק גם בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. הנתונים מדברים בעד עצמם: בעוד שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות בשנת 2022 היה כ־43%, שיעורן בחברות הציבוריות באותה שנה היה כ־27%.
בחוק שיווי זכויות האישה נקבע כי בגופים ציבוריים, ובכלל זה חברות ממשלתיות, יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה. בנוסף, בחוק החברות הממשלתיות נקבע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים וכי עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור ימנו השרים, ככל האפשר בנסיבות העניין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה. אומנם בחוק לא נקבע מהו שיעור הייצוג הראוי, אך על פי פסיקת בית המשפט המושג “ביטוי הולם” מוכרע בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ובאיזון בין החובה להעדיף מינויים של נשים, ובין ההתחשבות במגבלות שבמסגרתן על הממנים למלא חובה זו. על פי בית המשפט, יש ליתן משקל בכורה לחובת העדפת נשים. יתר על כן, החלטת ממשלה 1362 משנת 2007 קובעת כי השרים ימנו לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות דירקטורים מבני המין שאינו מיוצג באופן הולם, וזאת עד להשגת ייצוג בשיעור של 50%, אלא אם השר יוכיח כי לא נמצאה אישה מתאימה לכהן כדירקטורית בחברה ממשלתית.
פערי הייצוג בין המינים אינם דבר של מה בכך ויש להכיר ולאפיין אותם ולנקוט צעדים המתאימים לתיקונם. בשים לב לייצוג העגום של נשים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות בישראל, אין מנוס מקביעת הסדרים בחוק שהוכחו ככלי משמעותי לשינוי המתבקש. אני מקווה ומאמינה כי הצורך בחקיקה כזו יעבור מעולמנו שעה שנוכחותן ומעורבותן של נשים בכל זירות החיים יהיו כל כך דומיננטיות ומובנות מאליהן שהמילים “ייצוג הולם” יעניינו אותנו כשלג דאשתקד.
הכותבת היא יו"ר תנועת האישה הדתית "אמונה", לשעבר סגנית מנהלת רשות החברות הממשלתיות