בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", מעטים היו המומחים, אם בכלל, שראו באיום החות'י על ישראל כמשהו שצריך לייחס לו חשיבות מיוחדת. המיליציות השיעיות בעיראק, ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועה ובוודאי חיזבאללה נחשבו ככאלו אשר האיום הצבא שלהם על ישראל גדול בעשרות מונים מהאיום החות'י שנתפס כ"מציק", אבל לא באמת מזיק. כיום, ברור כי ארגון הטרור מתימן מהווה איום משמעותי לא רק על ישראל, אלא גם על היציבות המזרח תיכונית ואפילו על הכלכלה העולמית, איום שרק הולך ומחריף על ציר הזמן.

בדרכו לחות'ים בתימן: כלי שיט איראני נעלם בים האדום | דיווח

המלחמה של החות'ים מול סעודיה ובעיקר הסיוע הענף שהם קיבלו מצד איראן באמל"ח ובידע שסייע להם לייצר אמל"ח עצמאית על אדמת תימן, הפכו את החות'ים לא רק לארגון טרור עם יכולות צבאיות "מדינתיות" (בעיקר בתחום הטק"ק), אלא סייעו לו מאוד לפתח "עמידות" אל מול תקיפות חיצוניות. עובדה זו עוזרת לאנשי הארגון להמשיך לירות על ישראל ולעבר ספינות העוברות במיצרי באב אלמנדב והנוכחות האמריקאית הימית באזור המיצרים מבלי ש"הרציפות התפקודית" שלו נפגעת באופן משמעותי. זאת, למרות רצף התקיפות מצד הכוחות האמריקאים מתקנים אסטרטגים של בשימוש החות'ים בחודשים האחרונים.

העובדה שהחות'ים השכילו לפתח יכולת ייצור ממוגנת, ביחד עם המשך התמיכה לה הם זוכים מצד איראן, מאפשרים להם להמשיך ולשמר את קצב האש לעבר אותן מטרות. כמו כן, זה מאפשר להם להכניס למערכה אמל"ח ייחודי נוסף, בדמות סירות נפץ שהחות'ים השתמשו בעבר במערכה מול סעודיה וכיום אלו משולבים גם במערכה הימית אל מול האמריקאים או אוניות אזרחיות בדרכן לישראל. במובנים רבים, המערכת הבינ"ל עומדת חסרת אונים מול החות'ים ונדמה כי היא בעיקר מקווה לסיום המערכה בעזה, שתוביל גם לסיום התקיפות החות'יות.

אולם, גם לאחר סיום המערכה בעזה, יהיה קשה מאוד להחזיר את "השד החות'י" בחזרה לבקבוק. החות'ים מגלים, בעקבות הצטרפותם למערכה הצבאית כנגד ישראל, כי זו שדרגה משמעותית את מעמדם בתוך "ציר ההתנגדות" ואף מחזקת את יכולת ההרתעה שלהם, בעיקר מול סעודיה. לאור זאת, סביר שגם אם התקיפות כנגד ישראל תפסקנה (במקרה של הפסקת אש בעזה), החות'ים ימשיכו להשתמש "בכוח הזרוע" להשגת יעדיהם, ולכן יתכן שהפעילות הצבאית שלהם באזור המיצרים תמשיך, אבל היעדים שלה יהיו אחרים (הסרת המצור, סחיטה כלכלית ועוד).

זאת ועוד, תוצר לוואי נוסף של המערכה הוא חיזוק מערכת היחסים בין חות'ים לבין חיזבאללה (שסייע בעבר לחות'ים במערכה מול הסעודים) ובעיקר עם המיליציות השיעיות בעיראק, אשר פועלות בשיתוף פעולה אופרטיבי ואסטרטגי עם החות'ים ובכך מגדילים את האיום הניצב מצד ארגונים אלו.

תחושת "הביטחון הגובר" של החות'ים מובילה לכך שהם הגבירו לאחרונה גם את האיומים על סעודיה בניסיון לסחוט מהסעודים ויתורים כספיים, מדיניים ואחרים, כדי לשמר את הסכם הפסקת האש בין הצדדים. איומים אלו מצטרפים לאיומים פומביים שהשמיעו המיליציות השיעיות בעיראק כנגד בית המלוכה הסעודי, במידה וההסכם בין הסעודים לחות'ים יתפורר. זאת ועוד, החות'ים גם מרחיבים את פעילותם ביבשת אפריקה בניסיון להגביר את האיום על ישראל גם מאזור הים התיכון, פעילות שגם מאיימת על האינטרסים המפרציים ביבשת. לדוגמא, החיבור בין החות'ים לארגון הטרור הסומלי א-שבאב מאיים על פעילותה של איחוד האמירויות שפועלת בניסיון לייצב את המצב הפנימי הרעוע בסומליה.

החות'ים הינה דוגמא מובהקת לסכנה בפרוליפרציה קונבנציונלית איראנית, שהלכה למעשה מעבירה יכולות אסטרטגיות לידי ארגוני טרור שעושים בכך שימוש שמערער את היציבות האזורית ואף הבינלאומית. מדובר בעוד הוכחה לצורך לפעול באופן רחב כדי לנתק את הקשר בין איראן והחות'ים באמצעות מגוון פעולות וביניהן הצורך לגבות מחיר מאיראן על פעולות החות'ים, ובעיקר למנוע את היכולת של טהראן להמשיך ולתמוך בבניין הכוח של ארגון הטרור התימני. 

האיום החות'י, ובעיקר הנכונות של מנהיגיו להשתמש "בכוח הזרוע" כדי להגשים את מאווייהם, מחייב גיבושה של קואליציה בינ"ל, אשר מטרתה המרכזית תהיה לפגוע משמעותית בבניין הכוח החות'י כי לצמצם באופן משמעותי את יכולת האיום של הארגון, ובמקביל לפגוע משמעותית ביכולותיו השלטוניות. הגם שישראל נחשבת ליעד מרכזי של החות'ים, פעילותם פוגעת בלא מעט מדינות ביזור ובמערכת הבינ"ל (מצרים – אובדן הכנסות מתעלת סואץ, מדינות אירופה ואסיה כתוצאה מפגיעה בחופש המעבר במיצרי באב אלמנדב, מדינות המפרץ אשר נמצאות באיום תמידי צבאי מצד החות'ים ועוד), ולכן ישנו הכרח לגייסן לטובת אותה מערכה.

הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בתפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון