נתניהו יודע לנאום. ההופעה שלו הייתה רהוטה, סוחפת ולעיתים מרגשת. הוא יודע לשלוט בטון הדיבור, בתנועות הידיים, במבטים ממוקדים ובהפסקות בשטף ההרצאה לצורך הדגשת מסרים. הוא עבד לפי הספר. הווידאו והטקסט יכולים להיכלל בכל מדריך לנשיאת נאומים. הוא מכיר היטב את כל התכסיסים האמריקאיים של סחיטת מחאות כפיים עזות ומדי פעם גם עמידה של חברי הקונגרס הנוכחים באולם. 

החלק הראשון של הנאום, שבו תאר את זוועות המתקפה של חמאס והביא סיפורים אישיים של החטופה נועה ארגמני וילדי ביבס, המשפחות השכולות והחילים: אביחי ראובן האתיופי, אשרף אל בחירי הבדואי, יונתן בן חמו ואסא סופר, היה הטוב ביותר ונגע לליבם של הנוכחים. היה חשוב להתחיל את הנאום בסיפורים האלה, כי זוועות חמאס נשכחו מזמן בארצות הברית ובעולם, והתקשורת התמקדה בהרס ובסבלות העזתים. 

חובה על החברים ההגונים בתוך הקואליציה לפעול להקדמה מיידית של הבחירות | דעה
בזמן שתהליך הקריסה של ישראל נמשך: נתניהו ממשיך למכור לציבור שקרים נבזיים | בריק

נתניהו השתמש באנלוגיות שכל אמריקאי מכיר. הוא השווה את התקפת הפתע של חמאס לאלו של היפנים על נמל הפנינים בהוואי ב-1941, ושל התקפות הטרור האסלאמי על ניו יורק ווושינגטון בספטמבר 2001. הוא אמר שהתקפת חמאס בהשוואה לגודל האוכלוסייה האמריקאית, היא כמו 29 מקרים של 11 בספטמבר. הוא השווה את הצורך לבצע דה-מיליטריזציה ודה-רדיקליזציה של עזה כמו שארצות הברית עשתה בגרמניה וביפן אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא השתמש בבקשה של צ'רצ'יל מארצות הברית בתחילת מלחמת העולם השנייה: "תנו לנו נשק ונעשה את העבודה". 

הוא תקף את המפגינים הפרו-פלסטינים ואת מחדלי ראשי האוניברסיטאות שלא  עשו דבר להצר את צעדיהם. השתמש הייטב בדו"ח של שרות הביון, סי.אי.אי. לפיו איראן מימנה את ההפגנות. רמז להתערבות של הדיקטטורה האסלאמית בפוליטיקה האמריקאית. הוא לעג בצדק למפגינים שמחזיקים בשלטים "להט"בים למען עזה" והוסיף שזה כמו להניף שלט "תרנגולות למען רשת המזון המהיר KFC", שמוכרת מאכלי עופות. 

נתניהו ביקר בחריפות את התובע בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בעניין שנוגע לו אישית. התובע מבקש להוציא צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה, שהם בצעו כביכול בעזה. הוא השתמש בסיסמה: "לישראל הרג אזרחים היא טרגדיה ולחמאס היא אסטרטגיה". הוא ציטט את ג'ון ספנסר, המומחה החשוב ביותר בעולם למלחמה אורבנית, שקבע "שישראל יישמה אמצעי זהירות למנוע פגיעה באזרחים מכל צבא אחר, והרבה מעבר למה שנדרש ממנה בחוקי המלחמה." בעבר הקונגרס העביר חוקים נגד בית הדין הפלילי שחקר אישומים נגד הצבא האמריקאי, ובעניין נתניהו וגלנט, קיבל החלטות נגד התובע, והזהיר אותו שהוא צפוי לסנקציות אישיות.

בהמשך הנאום, נתניהו הציג משנה אסטרטגית הן לגבי עזה והן לגבי איראן. כאן המסרים היו בעיתיים ופחות משכנעים. משפחות החטופים ציפו שהוא יתחייב לממש את התוכנית שהוא עצמו הגיש לביידן, שגם פרסם אותה כדי לחשק אותו. מאז נתניהו נסוג מהתוכנית והוסיף תנאים שהקשו על מימושה, כנראה בהשפעת הביקורת של בן גביר וסמוטריץ'. בנאום לא הופיעה התחייבות כזאת. שחרור החטופים והשגת הפסקת אש בעזה היא מפתח למהלכים אסטרטגיים שביידן מתכנן להוביל בששת החודשים שנותרו לכהונתו בבית הלבן. זה גם יהיה הנושא העיקרי בשיחות שנתניהו אמור לקיים בבית הלבן עם ביידן, סגניתו קמלה האריס, שתהיה מועמדת הדמוקרטים נגד טראמפ, ומשפחות החטופים. 

היה חשוב לעסוק בטבעת האש שאיראן הקימה מסביב לישראל, אבל התוכנית לבלימתה הייתה פטרנליסטית ופשטנית. נתניהו הטיף לקונגרס שארצות הברית אינה מבינה את גודל האיום ואת השותפות שנדרשת בינה לבין ישראל כדי להתמודד אתו. הוא הציע את "ברית אברהם", הרחבה של "הסכמי אברהם", כמענה הולם. אבל זה בדיוק החזון שביידן הציע מזמן. נורמליזציה בין סעודיה לבין ישראל, שתאפשר הקמת ציר אסטרטגי נגד איראן בראשות ארצות הברית ובהשתתפות בנות ברית ערביות שלה. המהלך מותנה בסיום המלחמה בעזה ובפתרון של "היום שאחרי", שעד היום נתניהו לא דן בו בשל שיקולים קואליציוניים. יש להניח שביידן ילחץ על נתניהו להתקדם עם שחרור החטופים, הפסקת אש ונורמליזציה עם סעודיה. 

על הנאום העיבו אירועים שהיו מסביב לו. וושינגטון עסוקה באירועים דרמטיים שהתרחשו במערכת הבחירות בשבועיים האחרונים, ובעיקר בפרישת ביידן ובהחלפתו ע"י סגניתו האריס. הקשב לדברי נתניהו היה אפוא מוגבל. כמה שעות אחרי שנתניהו סיים את נאומו בקונגרס, ביידן נאם לאומה בפריים טיים, והוא עניין הרבה יותר את האזרחים. שידור הנאום היה ב- 2 בצהריים לפי שעון וושינגטון. לא הרבה אזרחים צופים בטלוויזיה בשעה הזו. 

נתניהו ניסה לשקם את התמיכה הדו מפלגתית בישראל שהוא עצמו ניתץ בנאום הקודם שלו לקונגרס ב-2015, שבו תקף בחריפות את ברק אובמה על הסכם הגרעין שבישל עם איראן. בנאומו הוא שיבח את התמיכה הזו ואיזן בתודות שהרעיף הן על ביידן והן על טראמפ. אבל הוא לא הצליח במשימה, והנאום דווקא הבליט את הסתייגויות הדמוקרטים ממנו. הם זוכרים לו את המופע ההוא. את הנאום הפעם החרימו יותר ממאה חברי קונגרס דמוקרטים, שרובם משתייכים לאגף הפרוגרסיבי במפלגה - כפול ממספר אלו שהחרימו את הנאום של 2015. נתניהו גם עקץ את ביידן על השעיית חימושים ואת האריס על שהתנגדה למבצע ברפיח בטענה שיביא לאלפי הרוגים עזתים אזרחיים. 

בשידורי הטלוויזיה של הנאום, לא ראו שבחלקים ממנו הדמוקרטים לא מחאו כפיים או שלא עמדו. את הישיבות של שני בתי הקונגרס מנהלים במשותף יו"ר הקונגרס וסגנית הנשיא, שהיא יו"ר הסנאט. קמלה האריס לא הייתה באולם כי הייתה עסוקה באירוע בחירות. העדרה פגע בטקסיות האירוע. מחוץ לבניין הקונגרס, הפגינו אלפי פלסטינים נגד נתניהו, ובזמן הנאום, צירת בית הנבחרים ראשידה טאליב, ממוצא פלסטיני, החזיקה שלט שעליו היה כתוב "פושע מלחמה". 

אולי יותר מכל, הנאום חשף את הפער הגדול שקיים בין המילים שנתניהו יודע לומר לבין המעשים שאותם הוא מתקשה לבצע. ביום שנשא את הנאום, בן גביר הודיע שהוא הדרג המדיני ושהוא מתיר תפילות של יהודים בהר הבית - מדיניות מנוגדת לזו של הממשלה. אפשר להתרשם מנאום מבריק אבל הרבה פחות מהרצון ומהיכולת של נתניהו לממש אפילו חלק קטן ממנו.  

פרופ' גלבוע, איש אוניברסיטת בר-אילן, חוקר ומלמד הקיץ באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס