אחד מהמובילים הבולטים של המחאה, שעוד לא הייתה מכוערת ממנה, לטעמי, טען לאחרונה שאם גם בבחירות הבאות מחנה הימין ינצח, הפיצול של מדינת ישראל לשתי “מדינות” יהיה בלתי נמנע. חבריו בקהילה, כך הבנתי את דבריו, לא ירצו להישאר תחת קורת גג אחת עם אלה שהם כה מתעבים.
גסות הרוח לא הפתיעה אותי. כמו גם התעלמותה של היועמ”שית מהעובדה שייתכן שיש בדברים גם אלמנטים פליליים. האיום המשתמע מהם הוא חד־משמעי. לכאורה “את המדינה הזאת אנחנו ננהל או שלא תהיה מדינה”. הדובר חשף את מה שחושבת, כנראה, הקהילה שאליה הוא משתייך.
הם מפחדים: ממשלת ישראל ממשיכה לפחד מהחיזבאללה | אבי אשכנזי
"המחויבות" של אלוף פיקוד צפון לא תעזור; הדרג המדיני נותן אור אדום
בד בבד, אני בטוח שגם הדובר מבין שאנחנו לא נמצאים כעת בתקופה שבה מלכות ישראל המיתולוגית הייתה מחולקת ל־12 שבטים אוטונומיים. לכן, אני מעריך, שכוונתו של הדובר הייתה לרמוז לכל מי ששוקל להצביע “לא נכון” שהדרך להיפרדות תהיה כרוכה במלחמת אחים.
אי אפשר להבין את הדברים אחרת. הרי אין כל דרך חוקית, דמוקרטית, לגרום להתפצלותה של מדינה סוברנית שזה עתה התקיימו בה בחירות חופשיות. זה לא קרה בשום מקום בעולם. יכול להיות שאני טועה, אבל יש לא מעט אנשים, להתרשמותי, רבי־עוצמה, עתירי ממון והשפעה במוקדי כוח, שאינם רוצים במדינה שאיננה נשלטת בידי חבריהם. מבחינתם, כנראה, אין טעם במדינה שאיננה “ליברלית” על פי טעמם.
אף פעם לא דיברתי עם הוריי על כך, אבל אני בטוח שהם בחרו לעלות לארץ ישראל כדי לממש כאן את החזון הציוני־יהודי. הם לא חיפשו פה פרוגרסיביות קוסמופוליטית. זה גם לא היה חזונם של האבות המייסדים. אני משער שאם היו שואלים אותם הם היו דוחים על הסף רעיונות לא דמוקרטיים.
בפועל, הדובר שאליו התייחסתי לעיל - ובמתכוון אינני נוקב בשמו כדי שלא להפכו למעין אייקון תרבותי – לא ממש מאמין, יש להניח, בפלורליזם חברתי. נראה כי הוא סולד מבחירות ורוצה בשלטון אוליגרכי שעובר מאב לבנו. אולם מה שהוא לא מביא בחשבון הוא שמדינות אוליגרכיות, אין להן תוחלת. התכלית של בחירות חופשיות היא, בין השאר, לשמור על איזונים ובלמים בין מוקדי הכוח השונים. הדמוקרטיה היא אבן הראשה.
מה שלא קורה, לפי שעה, במקומותינו. מוקדי כוח לא נבחרים עושים שימוש גס בכוחם כדי לכפות את רצונם על נבחרי ציבור. אחד מהם הוא, כמובן, בית המשפט העליון. למעשה, השופטים מבקשים להפוך את המשטר הייצוגי שהיה מנת חלקנו במשך עשרות שנים למעין משטר שבו הכוח נשאר כל העת בידי “המשפחה”. אסור לתת לזה להימשך. יש להקיא מקרבנו את כל מי שכופר בעצם זכותו של ציבור האזרחים לבחור את דרכו. ואגב, מלכות ישראל המתפצלת לא שרדה. וגם הלקח הזה חשוב שייזכר.