השבוע הגיעו לשיאם שניים ממצעדי האיוולת שמנהיגי המדינה מתעקשים להוביל אותנו בהם ולהשלות אותנו שאנו אוטוטו רואים את האור בקצה המנהרה, בשעה שהם יודעים היטב שמדובר באור של הרכבת הדוהרת לעברנו.
ראשית, מצעד האיוולת האסטרטגי שרה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל מובילים אותנו בו לעבר התבוסה האסטרטגית החמורה בתולדות המדינה. לא עבר שבוע מאז שצה"ל נסוג מח'אן יונס, וחמאס כבר ירה 70 רקטות לעבר ישראל.
דובר צה"ל ודוברי צה"ל ללא מדים באולפנים הסבירו לציבור שכתשנו, חיסלנו והשמדנו את המשגרים ואת תשתיות חמאס בח'אן יונס, אבל חמאס המקומי כנראה לא הבין שהוכרע.
ומי שחושב שזה הסיבוב הראשון של מצעד האיוולת הזה, אז באפריל קרה בדיוק אותו הדבר: ביום שבו צה"ל יצא מח'אן יונס ושר הביטחון התפאר כי "יציאת הכוחות מח'אן יונס בוצעה לאחר שחמאס חדל מלתפקד כארגון צבאי בעיר", חידש חמאס את הירי הרקטי משם.
אחרי שצה"ל יצא מח'אן יונס בפעם הראשונה, הצליח חמאס, בתוך שלושה חודשים, לשקם את הגדוד המקומי, להכשיר אתרי שיגור חדשים ולהקים מערך לייצור פצמ"רים.
כתוצאה מכך, נאלץ צה"ל להיכנס לח'אן יונס בפעם השנייה. ואז, אחרי שצה"ל שוב השתלט על ח'אן יונס, הזדרז המטכ"ל להוציא את הכוחות מהעיר, כדי שחמאס יוכל לחזור ולשקם את יכולותיו הצבאיות.
ואם אתם חושבים שח'אן יונס היא תופעה יוצאת דופן, טעות בידכם. גם בג'באליה, בשכונת זייתון ובסג'עייה צה"ל יצא מהשטח אחרי ש"הכריע" את הכוח המקומי, רק כדי לחזור בעל כורחו לאותו אזור אחרי שחמאס שיקם את יכולותיו הצבאיות. וגם לח'אן יונס נשוב וניכנס בקרוב כדי "להכריע" את כוחות חמאס שם בפעם השלישית.
חיילינו הנלחמים בגבורה עילאית פגעו פגיעה קשה בחמאס בעשרת החודשים האחרונים, אבל חמאס עדיין עומד על רגליו ושב ומשקם את כוחותיו בכל מקום שצה"ל יוצא ממנו. כבר איבדתי תקווה שהרמטכ"ל יודה שאסטרטגיית ה"כניסה־יציאה" שלו לא תמוטט את שלטון חמאס ולא תחסל את יכולותיו הצבאיות.
הגיע הזמן אפוא שרה"מ, שאישר את תוכנית המלחמה הכושלת, יודה בכך שאסטרטגיית ה"כניסה־יציאה" הייתה טעות ושצריך לאמץ את האסטרטגיה הישימה והאפקטיבית היחידה: כיבוש מלא של הרצועה, הקמת ממשל צבאי זמני וביסוס שליטה ביטחונית ממושכת.
צה"ל בשירות הרבנים
מצעד האיוולת השני ותיק הרבה יותר, והנהגת המדינה – מכל חלקי הקשת הפוליטית – מצעידה אותנו בו זה עשרות בשנים. השבוע היה אמור להיות שבוע היסטורי.
900 חרדים שקיבלו צווי גיוס בעקבות פסיקת בג"ץ, אמורים היו להתייצב בלשכת הגיוס. באופן "מפתיע" ו"לא צפוי בכלל", מתוך ה־900 הגיעו רק 48 צעירים חרדים להתגייס. מתוך ה־48, אם יהיו 20 חיילים קרביים, זה יהיה ממש הישג. כלומר מהתכנון של אכ"א להקים "חטיבה חרדית" עם 3,000 לוחמים נותרו שתי כיתות.
באכ"א הודו כי "המהלך לעת הזאת נכשל - ובגדול". מה אתם מעשנים שם באכ"א שחשבתם שהמהלך הזה יצליח? הרי ידעתם שאף חרדי לא גויס בכפייה לצבא מאז קום המדינה, אז איך חשבתם לעצמכם שתצליחו לגייס אלפי חרדים בגיוס חובה? בפועל, הלחץ הציבורי שהפעלתם רק יביא לתוצאה הפוכה, והמעטים בחברה החרדית שהגיעו להתגייס בשנים האחרונות, כבר לא יגיעו.
למרבה הבושה, את התוצאה העגומה הזו השגתם אחרי שצה"ל התחייב בחשאי לרבנים שלא יגייס אפילו תלמיד ישיבה אחד! הבטחתם לרבנים שצה"ל יגייס רק בני 18 עד 23 שעובדים ב"לבן", שמחזיקים בטלפונים חכמים וברישיונות נהיגה למשאיות.
כלומר, כדי שתוכלו למכור את שקר "גיוס החרדים" לציבור, החלטתם להפוך את צה"ל ל"משגיח כשרות" בשירות העסקנות החרדית - ולגייס רק צעירים חרדים שיצאו לעבוד ולהתפרנס.
בכך, צה"ל ממשיך את המסורת שבה החל לפני שני עשורים. אחרי שנחקק "חוק טל", החל צה"ל לגייס חרדים, אבל לא לצבא אלא לישיבות. צעיר חרדי בן 18 היה מגיע ללשכת הגיוס ומצהיר שאינו רוצה להתגייס.
המגייס היה משיב לו שאין בעיה, כל עוד הוא הולך ללמוד בישיבה. "אבל אני לא מתאים ללמוד בישיבה", היה עונה הצעיר, "אני רוצה ללכת לעבוד וללמוד מקצוע, כדי שאוכל לפרנס משפחה". "בשום פנים ואופן", היה מזדעק המגייס, "אתה תלך ללמוד בישיבה, והמדינה תשלם לך קצבת קיום – אחרת אני אגייס אותך".
וכך, הצעיר החרדי היה הולך לישיבה בעל כורחו ונשאר שם עד לקבלת הפטור משירות צבאי בגיל 26, ובמשך שמונה השנים הללו המדינה הייתה מממנת אותו רק כדי שיישאר בישיבה. ובגיל 26, כשכבר יש לו משפחה וילדים, הצעיר החרדי ממשיך ללמוד בכולל או הולך לעבוד בעבודות דחק.
הפתרון היחידי לבעיית גיוס חרדים מצוי בהרחבת תחולת סעיף החוק שנחקק לראשונה ב־1949, ושעל פיו נשים דתיות יכולות לקבל פטור משירות צבאי על בסיס הצהרה בצו ראשון.
יש להרחיב סעיף זה ולקבוע שצעירים שמטעמים של דת, מגדר, לאום או מצפון אינם רוצים לשרת בצבא, יוכלו לעשות זאת, אבל רק אחרי שיתייצבו לצו ראשון, וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו ערבים, ארמנים, דרוזיות, בהאים ועדי יהוה כלל לא מקבלים צווי גיוס.
מדיניות הגיוס בכאילו
האמת היא שכמו שהגדיר זאת מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אודי אדם: "היום כל אחד יכול להתחמק, מי שלא רוצה לשרת לא משרת". אבל אם "הגיוס בכאילו" לחרדים ו"מתן פטור בסתר" לערבים יוחלפו בחובת התייצבות לצו ראשון לכולם, מספר המתגייסים בפועל רק יגדל.
כשהרמטכ"ל איזנקוט הורה לקרוא לכל העדה הבדואית להתייצב לצו ראשון, מספר המתגייסים מקרבם גדל פי שניים. במקביל, יש לשפר את התנאים של החיילים בשירות חובה, ולהעלות את שכרם לכל הפחות לשכר מינימום, מה שכמובן יגדיל את המוטיבציה של צעירים חרדים וערבים להתגייס.
לצערי הרב, במקום לומר לו את האמת, שלעתים היא לא נעימה לאוזן, רבים ממנהיגי המדינה – בפוליטיקה, בצבא ובבית המשפט – מעדיפים להשלות את הציבור ולהוליכו שולל.
כך, רה"מ יכול לחזור על שקר "כפסע מניצחון" במשך חודשים, אף שהוא יודע שתוכניות הצבא שהוא מאשר, מובילות אותנו לתבוסה אסטרטגית. שר הביטחון יכול לומר לציבור ש"הכרענו" את חמאס ו"פירקנו" את