הרפורמה המוצעת בחוק תובענות ייצוגיות כוללת תיקונים חשובים והכרחיים בתחום תובענות הנגישות והספאם, תופעות שהפכו למכת מדינה ולמעין ספורט לאומי בקרב עורכי דין. החקיקה החדשה בתחום זה באה לשים גבולות לתביעות שמנצלות את החוק באופן לא מוצדק, תוך שהיא מביאה להסדרה של סוגיות כמו העדר תשלום אגרה וחוסר מסגרת לתשלום שכר טרחה לעורכי דין. ההסדרה הזו היא בהחלט מהלך חיובי.
עם זאת, לצד ההתקדמות בתחום זה, עולים חששות באשר להשפעות אפשריות אחרות של הרפורמה. אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בהתערבות מכוונת של חברות הענק, אך ישנם סימנים המעוררים דאגה. תיקונים נוספים המוצעים בחוק עלולים, ככל הנראה, לפגוע בזכויות הצרכנים ולשרת בעיקר את האינטרסים של חברות הענק.
הסתלקויות – כלי חשוב שדורש שמירה
אחת הנקודות שמעלות דאגה היא הניסיון להגביל את ההסתלקויות בתביעות ייצוגיות. יש להבין שהסתלקות אינה תמיד סימן לתביעה חלשה. לעיתים, הסתלקות היא הפתרון היעיל ביותר לסיים הליך משפטי מורכב מבלי לגרום לסחבת מיותרת ולבזבוז זמן שיפוטי יקר. חשוב להבטיח שכללים חדשים לא יחלישו את הכלי החשוב הזה, המשמש להגן על הציבור מפני עוולות צרכניות.
שכר הטרחה – שיקול קריטי בניהול תובענות ייצוגיות
ניהול תובענה ייצוגית הוא תהליך מורכב המצריך השקעה רבה של זמן ומשאבים, במיוחד במאבקים מול תאגידי ענק המיוצגים על ידי משרדי עורכי דין גדולים. מדובר במאבק משפטי ארוך ומתיש, הדורש חודשים ואף שנים של עבודה אינטנסיבית, מחקר משפטי מעמיק, ניהול משא ומתן והכנה יסודית של כתבי טענות מורכבים.
הגבלות על שכר הטרחה עלולות לגרום לכך שעורכי דין יחששו לקחת על עצמם תיקים מורכבים או להתמודד מול תאגידים גדולים, מה שעלול להוביל לכך שהציבור יישאר ללא ייצוג משפטי ראוי. לכן, חשוב להבטיח שתישאר האפשרות לתגמל באופן הולם את עורכי הדין המוכנים להתמודד עם האתגרים המורכבים הללו.
תיקונים המשרתים את האינטרסים של חברות הענק
1. הגבלות על שכר הטרחה – הגבלות אלו עלולות להרתיע עורכי דין מלנקוט בהליכים משפטיים מול חברות ענק, אשר נהנות מייצוג משפטי בעל תקציב בלתי מוגבל, ומעדיפים לנהל הליכים משפטיים ממושכים כדי לסרבל את התהליך ולהפחית את התמריץ עבור תובענות ייצוגיות.
2. צמצום אפשרויות הפשרה בהטבות – צמצום ההכרה בהטבות שניתנות במסגרת פשרה, כמו הארכת אחריות לרכיבים ברכב או מוצר חשמלי, עלול להמעיט בערך ההטבות שניתנות לציבור ובכך לפגוע בפיצוי הממשי שמקבלים הצרכנים.
3. הפחתת ההסתלקויות – כפי שצוין, מנגנון ההסתלקויות בתביעות ייצוגיות הוא כלי חשוב להגעה להסדרים מהירים ויעילים. הגבלות חמורות על הסתלקויות עשויות להוביל לסחבת מיותרת ולזמן שיפוטי יקר שיבוזבז על תיקים שאינם מתקדמים, מה שיגרום לציבור להישאר ללא פתרונות מהירים.
דוגמאות לשינויים שעלולים להוביל לפגיעה בצרכנים
1. בזכות תביעות ייצוגיות נמנעו מאות מקרים בהם גופים כמו בנקים וחברות ביטוח פגעו בלקוחותיהם תוך ניצול פערי הכוחות העצומים בין הצדדים.
2. בזכות תביעות ייצוגיות נאלצו יבואני רכב, שהינם גופים מונופוליסטיים עם כוח עצום, ליטול אחריות לתקלות ייצור חמורות ברכבים, אשר לעיתים מעמידות את חיי הנהג בסכנה או גורמות לחוסר נוחות משמעותי.
3. רק בזכות תביעות ייצוגיות חדלו חברות סלולר מפרקטיות נלוזות שגרמו ללקוחות נזקים של אלפי שקלים. לדוגמה, תביעה ייצוגית נגד סלקום הובילה לכך שהחברה הסכימה לשלם 8.5 מיליון ש"ח ללקוחות כפיצוי על חיוב כפוי וללא ידיעת הצרכנים בתוכנית חו"ל, אף שהיא גבתה מעל 30 מיליון ש"ח במשך השנים. הסדר זה, שנעשה במסגרת גישור, מדגים כיצד שיטת המצליח של חברות גדולות, בהן בוחרות חברות להטיל עלויות גבוהות על הלקוחות תוך ציפייה לתשלום חלקי בלבד בהסדרי פשרה, עלולה להימשך אם אין סנקציות משמעותיות המונעות זאת.
לסיכום, בעוד שהרפורמה מביאה איתה תיקונים חשובים בתחומי הנגישות והספאם, יש להיזהר מהשפעות שליליות אפשריות בתחומים אחרים, כדי להבטיח שהחקיקה תשמור על האיזון הנכון ותמשיך להגן על זכויות הצרכנים.
מאמר זה נכתב על ידי עו״ד רועי ביטון, יו"ר תובענות ייצוגיות לשעבר, ממשרד רפפורט לוין ביטון.