במקום לשחרר את השכונות הכלואות בחיפה, אשר יש להן כניסה ויציאה אחת, אנו נתקלים בהחלטות לא אחראיות מצד מוסדות תכנון וגופי הביטחון, בזמן שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. בתקופה הזו, כל ילד וילדה מבינים את הסכנה הרבה שבמתקפות הכטב”מים, נפילות הטילים, השריפות העזות ושאר האיומים על העורף. לנוכח המצב, על הממשלה, העיריות וארגוני הביטחון וההצלה לגלות אחריות מרבית ולהגן מכל משמר על חיי האזרחים, גם ובייחוד בהקשרי התכנון העירוני.
חיפה מכילה 11 שכונות כלואות, אשר יש להן כניסה ויציאה אחת בלבד. המצב מהווה סכנה לחיי התושבים. שערו בנפשכם מה יקרה בשכונה כזו לאחר פגיעת עשרות כטב"מים או לחלופין בשעה שלהבות אש יאחזו בבתים? כיצד אמורים כל תושבי שכונה כלואה לצאת בבת אחת מאזור אסון כיצד אמורים להגיע כוחות ההצלה לפינוי הנפגעים? הרי כל בר דעת מבין כי בשעת חירום השכונות הכלואות יהפכו למלכודות מוות של ממש.
הנתונים נחשפים: כמה שב"חים נעצרו מאז פיצוץ המטען בתל אביב?
ממשל ביידן תוקף חזיתית את בן גביר: "חותר תחת ביטחון ישראל" | דיווח
בימים אלו עוסקת עיריית חיפה בהרחבת ההתחדשות העירונית ובפיתוח אזורי מגורים חדשים, תוך שימוש בעקרונות תכנון עירוני מתקדם, אחראי ובטוח. אנו מחויבים לעשות הכל על מנת לשחרר את השכונות הכלואות ולהגן על חיי תושבינו אך לצערנו אנו נתקלים באדישות מדאיגה, כמו גם בהחלטות לא אחראיות מצד מוסדות תכנון וגופי הביטחון בכל הקשור ליוזמה זו.אם בכלל היה עוד ספק, מתברר כי בישראל של שנת 2024 אף גוף לא לוקח אחריות על חיי האזרחים.
מנהל התכנון מאשר תוכניות מבלי לקחת בחשבון את האיומים; שירותי כיבוי האש וההצלה לא מתנגדים; פיקוד העורף ומשטרת ישראל לא מביעים שום עמדה; ומעל הכל שופטי בית המשפט העליון נותנים גיבוי למצב הקיים ואף הכשר להחמרתו. האם הגיוני במציאות הנוכחית שרק עיריית חיפה מבינה את הסכנה הגדולה שבשכונה כלואה?
מעבר למאמצים הכבירים שאנו עושים לשחרור השכונות הכלואות, מובן מאליו שאנו מתנגדים בכל תוקף להחמרה של הבעיה באמצעות הוספת בנייה חדשה והגדלת עומס על הצירים הקיימים, בלי תכנון של יציאות נוספות משכונות העיר.
ואולם, על אף התנגדות העירייה ותושבי השכונה, אישרה ועדת התכנון המחוזי את הרחבת שכונת דניה, שחוותה בעבר שריפות שסיכנו את חיי התושבים. לא אשכח לעולם את חיוורון הפנים של הילדים וההורים כאשר הגעתי לחלצם מהגנים ומהבתים. התוכנית שאושרה מוסיפה מאות יחידות דיור ומאכלסת אלפי דיירים נוספים בשכונה שכבר עתה קשה לצאת ממנה בשעות העומס וכזו שכבר חוותה שריפות מסוכנות בעבר. העירייה טענה, בכל הערכאות המשפטיות, כי התכנון בוצע מבלי לקחת בחשבון את הסכנות והאיומים ומבלי להתייחס באופן מעמיק ואחראי לדרכי חילוץ בשעת שריפה או פגיעת טילים.
ככל הנראה אנשי גופי התכנון, כמו גם מפקדי ארגוני הביטחון וההצלה, אשר רבים מהם גרים במרכז, משלים את עצמם כי זו המלחמה האחרונה. אחרת, איני יודע כיצד ניתן להסביר התנהלות שכזו בשעה שבה איומים אלו אינם עוד בגדר אפשרות רחוקה – אלא כאלו המתרחשים כבר כמעט שנה בצפון המדינה.
בישראל שלאחר ה־7 באוקטובר אין יותר מקום לקונספציה. אין יותר מקום לתרבות ה"יהיה בסדר". אופן העבודה חייב להשתנות ותוכניות הבנייה חייבות לקחת בחשבון את כל האפשרויות. כל תוספת בנייה לשכונות חיפה חייבת להיבחן בקפידה בהיבטי חירום ולהתאים את עצמה לצורכי חילוץ מיידי והמוני. על כלל מוסדות התכנון, ובמידת הצורך גם על בתי המשפט, לבחון כל פרויקט חדש בעיניים ביקורתיות ולוודא כי התכנון מספק פתרונות לכל המצבים האפשריים, גם ובייחוד במצבי קיצון – שהם, כידוע לכולנו, המציאות החדשה של חיינו.
הכותב הוא ראש עיריית חיפה