תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בבחירות נובמבר לנשיאות ארצות הברית, אבל הבחירות לבית הנבחרים (כל 435 המושבים) ולסנאט (34 מתוך 100 המושבים) ישפיעו מאוד על מדיניות החוץ והביטחון האמריקאית, כולל יחסי ישראל־ארצות הברית.

לפי חוקת ארצות הברית ותקדימים רבים, שני בתי הקונגרס שקולי עוצמה לנשיא, תוך מינוף איזונים ובלמים ההופכים אותם לרשות המחוקקת החזקה בעולם. הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת למבצעת מבצרת את עצמאות המחוקקים, המחויבים לבוחרים באזורי הבחירה ולא לנשיא ולמנהיגי המפלגות. הם יכולים לבלום נשיא וליזום מדיניות בניגוד לעמדת הנשיא.

העלאת מודעות לחטופים: הקמפיין הטראגי בלב העיר ניו יורק | צפו  
כלל אחד חייב להישמר: אין מדינת ישראל ומדינת האלטרנטיבה | קלמן ליבסקינד  

בניין הקונגרס האמריקאי (צילום: רויטרס)
בניין הקונגרס האמריקאי (צילום: רויטרס)

לדוגמה, ב”צוק איתן” אילץ הקונגרס את הנשיא אובמה להשלים את מלאי “כיפת ברזל”, כפי שאילץ את קלינטון, אובמה וטראמפ להטיל סנקציות כלכליות על איראן, על “האחים המוסלמים” במצרים ועל פוטין, וכפי שכפה על ניקסון, פורד ורייגן את הפסקת המעורבות הצבאית בדרום מזרח אסיה, אנגולה וניקרגואה. עליית יהודי ברית המועצות התאפשרה עקב יוזמת הקונגרס, שהפעיל על ברית המועצות לחץ – למרות התנגדות ניקסון.

השפעת בחירות נובמבר על ישראל תיקבע, במידה רבה, על ידי מספר המחוקקים הדמוקרטים ה”פרוגרסיביים” (רדיקלים) במפלגה הדמוקרטית. תפיסת עולמם כוללת, בין היתר, קיצוץ תקציב; שיתוף פעולה עם האו”ם, ארגונים בינלאומיים ואירופה; שלילת האופציה הצבאית בעימות עם איראן וגורמי טרור נוספים; התעלמות מהאיום הברור והמיידי של הטרור האסלאמי על ביטחון הפנים בארצות הברית; התייחסות לישראל כאל ישות מדכאת וכובשת; התעלמות מהרקורד הפלסטיני האלים; הנחה שהסוגיה הפלסטינית היא מוקד הסכסוך; הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים; התעלמות מתרומת ישראל לכלכלה ולביטחון ארצות הברית.

על השפעת הבחירות לבית הנבחרים ולסנאט על יחסי ישראל־ארצות הברית אפשר ללמוד מהדוגמאות הבאות. אם יהיה רוב דמוקרטי בבית הנבחרים, ראשי ועדות תומכי ישראל מושבעים יוחלפו על ידי צירים שחלקם “פרוגרסיביים”, או נתונים להשפעת “הפרוגרסיביים”, ביקורתיים ואף עוינים.

אם יהיה רוב רפובליקני בסנאט, הרי שתומכים שיטתיים בשדרוג שיתופי הפעולה עם ישראל ומתנגדים להסכם הגרעין עם איראן יהיו יושבי ראש ועדות ההקצבות, תת־ועדת ההקצבות לענייני סיוע חוץ ותת־ועדת החוץ לענייני המזרח התיכון, במקום סנאטורים דמוקרטים המהדהדים את עמדות מחלקת המדינה ותומכים בהסכם הגרעין.

לבחירות לקונגרס יש משקל רב לאור העוצמה שהחוקה האמריקאית מעניקה לרשות המחוקקת כדי למנוע רודנות של הרשות המבצעת. לכן הנשיא אינו מחוקק־על, אינו קובע את סדר היום של שני בתי הקונגרס ולא את זהות הנהגת הקונגרס וועדותיו. נשיא ארצות הברית מגיש לקונגרס הצעת תקציב, אבל הקונגרס מגבש את התקציב הסופי. לנשיא יש מעמד של Commander in Chief, אך רק אם מעמד זה מתאפשר על ידי הקונגרס, שהוא תומך שיטתי בישראל מאז הקמתה.

הכותב הוא שגריר (בדימוס), מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית, חבר ב"מבטחי" - פורום מפקדים לאומי.