המשבר בהנהגה והתחושה כי אתגרי המדינה הרבים לא מנוהלים כנדרש מובילים אותי למחשבה כי נוכחות נשים במוקדי קבלת ההחלטות עשויה לתרום לשינוי המציאות. מדהים שישראל, שמתגאה בערכים דמוקרטיים ובשוויון הזדמנויות, שיש בה חקיקה מתקדמת בתחום נשים, ובה חוקים להבטחת שוויון זכויות וחוקים המעניקים זכויות נוספות לנשים, עדיין דורגה במקום האחרון במדדים מרכזיים בתחום השוויון המגדרי בהשוואה למדינות ה־OECD, בדוח שנתוניו נאספו ב־2022.

אני מבקשת להדגיש נימוקים אחרים ונוספים בנוגע לצורך בשילוב נשים בהנהגה. יש לעבור משיח זכויות לשיח אינטרסים ולהפסיק לדבר על צדק מוסרי, על חובת שוויון ההזדמנויות כערך מרכזי בחברה דמוקרטית. להפסיק לדרוש ייצוג הולם כי נשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה וכי כך ראוי ערכית, ולעבור לכיוון נימוקים אחר.

סולד אאוט פעמיים: כל מה שצריך לדעת על הסרט המסקרן על נתניהו
לאחר חשיפת מעריב: תושבי העוטף בפנייה זועמת לצה"ל על סיכום תחקירי ה-7 באוקטובר

לא כי טיעוני המוסר והצדק אינם נכונים, הם נכונים מאוד, אלא כי במבחן התוצאה המעשית איננו מתקדמים, ולעתים נראה כי החברה הישראלית הולכת לאחור בכל הנוגע לשוויון מגדרי, בוודאי בקואליציה שחלק מרכזי בה מדיר נשים באופן מובנה משותפות בהנהגה. 

שיח האינטרס הציבורי שבגינו חייבים לשלב נשים במוקדי החלטות ניזון מעקרון היתרון שבגיוון. שונות בדרכי חשיבה מייצרת ערך ומעשירה ומשפרת את תהליך קבלת ההחלטות. גם אם אזכיר הבדלים בין גברים לנשים הנתפסים כסטריאוטיפים, המחקרים השונים מאששים אותם. לא משנה אם ההבדלים הם ביולוגיים או שהם הבדלים שנוצרו מתהליכי חברות וסוציולוגיה שונים. בהכללה, יש הבדלים בסגנונות ניהול של גברים ושל נשים. נשים מביאות עמן ניסיון, ראייה ייחודית ורגישות חברתית שחיונית לקבלת החלטות מושכלות ומאוזנות. 

מחקרים הוכיחו כי גיוון מגדרי חשוב ביותר. הוא משיג ומציג תוצאות ביצועיות טובות יותר והוא אפקטיבי מאוד בעתות משבר ואי־ודאות. שילוב סגנונות חשיבה וביצוע שונים, של גברים ונשים, הוא חיוני ומיטיב. מחקר של ה־OECD מצא כי שילוב נשים בתפקידי הנהגה בכירים מביא לשיפור בביצועים הכלכליים של חברות ומדינות.

הגדלה של 30% בשיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות משפרת את הרווחיות שלהן בכ־15%. מחקר של האו"ם קבע כי מדינות עם ייצוג גבוה יותר של נשים בפרלמנט מדווחות על פחות סכסוכים ויותר שיתוף פעולה בין־לאומי, כנראה משום שנשים נוטות לאמץ גישה מתונה יותר בנושאים ביטחוניים ולחפש פתרונות שמפחיתים סבל אנושי.

ניתוח של נתוני הכנסת מראה כי בקדנציות שבהן היה ייצוג גבוה יותר של נשים נחקקו יותר חוקים בנושאי רווחה, חינוך ובריאות - תחומים המשפיעים על איכות החיים שלנו. מבלי לתעדף סגנון ניהול אחד על פני משנהו, ברור שהשילוב בין מגוון סגנונות חשיבה משפר ביצועים.

עצרת תמיכה במשפחות החטופים (צילום: דנה רעני)

הנתונים משכנעים ומדגישים את התרומה החיונית של נשים. שילוב נשים בהנהגת ישראל הינו לא רק צעד חיוני להפיכת ישראל למדינה מוסרית, צודקת ושוויונית יותר, שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות הכרחי לחיזוק תהליכי קבלת החלטות, ולחיזוק הכלכלה והחברה בישראל. חברה המנצלת את מלוא הפוטנציאל של כלל אזרחיה.

הכותבת היא לשעבר יו"ר תנועת “אמונה" - תנועת האישה הדתית לאומית