בלב תפיסת הביטחון של ישראל מימי בן־גוריון עומדות מלחמות קצרות. האסטרטגיה היא כזו מסיבות רבות: מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים, צבא מבוסס מילואים, מה שמשפיע דרמטית על הכלכלה ועל החברה, על לגיטימציה בינלאומית ועוד. המלחמה נמשכת כבר קרוב לשנה והגיע הזמן להבין - מהו האופק?
ראש הממשלה שם את כל כובד משקלו על חשיבותו האסטרטגית של ציר פילדלפי. ציר פילדלפי הוא אכן בעל חשיבות אסטרטגית ובכך מכיר גם מי שאומר שיש להתפשר עליו בשביל עסקה. אבל הוא בטח לא הדבר עצמו שמביא להכרעה. מצד שני, ראש הממשלה לא נותן שום רמז למתווה שיביא לשחרור החטופים, להכנעת חמאס ולהחזרת תושבי הצפון לבתיהם, בין שבהסכם ובין שבמלחמה.
כמעט שנה ליום המזוויע ביותר בהיסטוריה הישראלית, ועדיין לא למדנו כלום
חמאס וחיזבאללה הפנימו כבר מזמן: זה המפתח לניצחון על ישראל
כציבור, אנחנו נמצאים בסוג של עלטה. אז די. צריך להתחיל להיות יותר נחושים, ולחתור באופן הרבה יותר מיידי, מהיר ותכליתי להכרעת חמאס, לשחרור החטופים ולהחזרת תושבי הצפון לבתיהם.
לפני כמה ימים הציע גיורא איילנד לפנות שוב את כל התושבים לדרום ולהתחיל לנקות שוב את הצפון ולהפעיל לחץ גדול יותר על סנוואר. הצעה נוספת היא להגביל משמעותית את הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה עד שחרור החטופים. לרצועה יש גבול עם מצרים, אז שהמצרים יספקו להם סיוע. בסבב העסקה הקודם בנובמבר זאת הייתה אחת הסיבות המרכזיות שבגללן חמאס הסכים להתפשר, ומה שהביא לשחרורם של 80 חטופים, בהם נשים וילדים.
אני מניח שיש עוד תוכניות מבצעיות שיכולות להגביר משמעותית את הלחץ על חמאס לקרב את הכרעתו ולהביא לעסקה טובה יותר. יש גם יכולות הרבה יותר משמעותיות להפעיל לחץ על המצרים והקטארים מבחינה דיפלומטית. מה שברור הוא שאנחנו לא פועלים בתחושת דחיפות. לא לגבי החטופים, לא לגבי הכרעת חמאס ולא לגבי מציאת פתרון בגבול הצפון.
זאת צריכה להיות המטרה העליונה - לייצר תוכנית לקיצור זמן המלחמה על ידי הכרעה ברורה יותר וקבלת החלטות נחושה יותר. וכאן גם נכנס הרובד הפוליטי - לממשלה הצרה של נתניהו, בהינתן הפילוג וחוסר האמון שיש בציבור בקרב קבוצות שונות וכלפי הממשלה, יהיה קשה להגיע להכרעות הנדרשות.
כרגע, יש אי־ודאות, ולצד הגבורה וההקרבה, יש חוסר בתקווה וביעד משותף. לכן, זו העת של ראש הממשלה לעשות את הבלתי אפשרי ולהקים ממשלת אחדות לאומית אמיתית, עם מספר מפלגות מהאופוזיציה, חלוקת תיקים ואחריות משותפת, קביעת מטרות משותפות על אף המחלוקות ויצירת תלכיד ישראלי שמוכן להמשך המערכה ולאתגרי השיקום.
הכותב הוא היסטוריון ויו"ר תנועת הרבעון הרביעי