בימים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה שמענו את כל ההנהגה הבכירה ביותר של ישראל, כולל שר הביטחון יואב גלנט, מדברת בטון תקיף, חריף ובלתי מתפשר נגד חמאס אחרי שביצע את טבח ה־7 באוקטובר. אני זוכר היטב את אחת ההצהרות הראשונות של גלנט במלחמה, שבה הוא אמר: "לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק. הכל סגור". כמי שהייתה לו ביקורת חריפה על צמרת המדינה, ובמיוחד על שר הביטחון, עוד מימי הרפורמה המשפטית, חשבתי שסוף־סוף שינינו דיסקט.

לדאבוני, ככל שעברו ועוברים חודשי המלחמה, האתגרים שלנו כמדינה רק מתרבים והאיומים רק גוברים, נוצר כאן תקדים מסוכן ומדאיג שלפיו בפעם הראשונה בתולדות המדינה שר ביטחון מפריע להכריע ולנצח אויב בעת מלחמת קיום. בזמן שחיילינו האדירים והגיבורים נלחמים ומחרפים את נפשם בכל זירות הלחימה, שר הביטחון, שעומד בראש המערכת, עסוק במרדף הזוי אחרי מצלמות ותשומת לב, חושף מסמכים של האויב בעיתוי לא ברור, אולי כי הוא חושב שזה יכול לעזור לו פוליטית.

נמאס להמתין לתגובה האיראנית - תתחילו לדבר מזרח-תיכונית
פינוי בינוי: צה"ל תקוע בעזה אבל יש דבר אחד שחמאס רועד ממנו

בכנות, הייתי מצפה משר הביטחון שלי ומכל המנהיגים הנמצאים בחדרי קבלת ההחלטות פחות לדבר ולהצהיר הצהרות ולעבוד בשקט. ברגע שראיתי את הסרטון של גלנט מודיע "חגיגית" ללוחמים שלנו בגבול הצפון ש"מעבירים את מרכז הכובד לצפון" הבנתי שלא יהיה שום דבר משמעותי בצפון ושמלחמת ההתשה הזאת תימשך ללא הגבלת זמן כי נסראללה שומע את זה ותוהה לעצמו: "למה שאני אפסיק? בוא נמשיך להתיש אותם, אני מנצח תודעתית". יש לי המלצה חמה לכל חברי הממשלה: אם אתם רוצים להילחם, תילחמו - אל תדברו.

צריך לומר בכאב: אין עסקת חטופים ולא תהיה כזו כל עוד ישראל מתנהלת מול חמאס באופן המחריד שבו היא מתנהלת. שר ביטחון שאומר מעל לכל במה שעכשיו יש חלון הזדמנויות להגיע לעסקה, כשאנחנו יודעים שסנוואר לא מוכן לשום דבר, זורה חול בעיני משפחות החטופים ומצמצם את היכולת להגיע למצב שבו אפשר יהיה לשחרר את החטופים בהסכם טוב לישראל אחרי שחמאס ממוטט ובא להתחנן לעסקה. וזה חבל מאוד. ממשלה שממשיכה לתת לחמאס את היכולת לשלוט ברצועת עזה בכך שהיא בוחרת שלא להשתלט על ה"סיוע" ההומניטרי - לעולם לא תגיע לדרך הטובה ביותר לשחרר חטופים.

יואב גלנט על המצב בצפון (צילום: אלעד מלכה)

באשר לחתירה של גלנט תחת הממשלה והעומד בראשה, אני לא רוצה לראות מסיבות עיתונאים נפרדות של גלנט ואמירות שלו נגד ראש הממשלה מעל גלי האתר. לציבור שלנו מגיע ששני המנהיגים הכי בכירים שלו ידברו אליו ביחד, בלי אגו מנופח ולמען הצלחתה וביטחונה של ישראל. הסדקים ביחסים בין ראש הממשלה לשר הביטחון שלו מחלישים אותנו והגיע הזמן שייעלמו מהעולם.

אני נדהם מהחיבוק התקשורתי המטורף שגלנט זוכה לו בקרב חלקים נרחבים בתקשורת. הצביעות חוגגת. את אף אחד מהשרים התקשורת לא צריכה ללטף ולעטוף בצלופן מזהב. ישראל ראויה לשר ביטחון עם תודעת ניצחון בלב ובמעשה, ולגלנט אין את זה. לכן יש שתי אפשרויות: שינוי התפיסה של גלנט או פיטורים שלו והחלפתו במישהו אחר.

עם ישראל ינצח!