בגעגוע אני קוראת את דברי הרב קוק זצ"ל על הרבנות הראשית. הרב, שהיה חלק מהחזון של השיבה לציון, חשב שיש לנו מסורת עתיקה שיונקת ויושבת על לב הזהות היהודית, ומוסד הרבנות יהיה חלק מתהליך הגאולה ואולי אפילו ראש חץ של תהליך הגאולה ושל הרעיון הלאומי. הוא, ורבנים ממשיכי דרך הרבנות הממלכתית, האמינו שניתן להפוך את הרבנות הראשית למוסד האהוד ביותר על ידי יהודי ארץ ישראל ויהודי העולם, וכך מציון תצא תורה.
הפער בין החזון של מסורת וחידוש היהדות עם השיבה לריבונות ובין מה שקורה היום הוא טרגדיה. כבר מספר חודשים אין רבנים ראשיים, וקשה להגיד שהמציאות הזו מדירה שינה מעיני רוב הציבור. לרבנות הראשית תחומי אחריות חשובים, הכוללים מינוי רבנים ודיינים, קביעת תקנות, מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בקרוב יתקיימו בקרב 150 חברי וחברות האסיפה הבוחרת בחירות לתפקיד שני הרבנים הראשיים. האם הבחירות האלה יביאו בשורה ליהדותה של ישראל?
התוכנית של נסראללה התפוצצה לו בפרצוף - ועכשיו הוא מתחיל לשלם וביוקר
"א-גרויסא מציעא?" החרדים צפויים לבשר לנתניהו את מה שהוא מעדיף להתעלם ממנו
בואו ננסה להבין איך פותרים את פרדוקס הרבנות: החרדים שולטים בה אבל לא סומכים על פסיקותיה. דתיים־לאומיים חושבים שהיא חשובה רעיונית, אבל איבדה בעיניהם את משמעותה ואופייה. והחילונים מתרחקים ממנה ומתנכרים לה. נדבקה למוסד הרבה פוליטיזציה וגם לצערנו לעתים מקרי סיאוב ושחיתות.
סקרים רבים מצביעים על כך שרוב הציבור היהודי לא מביע אמון במוסד הרבנות, וסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי רוב הציבור - 53% - לא מייחס חשיבות לזהות הרבנים הראשיים ולא רואה ברבנות סמכות דתית או רוחנית. אומנם ל־77% מהציבור היהודי עדיין חשוב שתהיה רבנות ממלכתית, אך גם הם סבורים שהיא צריכה להתקיים במתכונת אחרת.
איך מתקנים? נתרכז בפרופיל הנדרש לרב הראשי. צריך שהרב יהיה בעל ידע נרחב בהלכה כדי שיוכל לפרש אותה באופן בהיר, אך הכרחי שיהיה גם בעל ידע נרחב בתחומי חיים אחרים, כדי שלא יהיה מנותק ויהיה רלוונטי לכאן ועכשיו. חשוב שהרב יהיה בעל אישיות סובלנית ומכילה, עם מאור פנים ולא זועם וזועף.
שתהיה לו יכולת תקשורת בהירה עם כלל הציבור, דתיים ושאינם דתיים, כדי שסביבתו לא תיאלץ "להסביר" למה כוונו דבריו. הרב הראשי חייב להיות בקיא באקטואליה. החיבור למציאות הישראלית הכרחי תמיד, ובימים אלה זה צורך נדרש במיוחד. ואוסיף כי לרב הראשי צריכה להיות עמדה פתוחה ויחס ראוי לנשים בכלל ולנשים במרחב הציבורי בפרט.
בכנס סעד שהתקיים לאחרונה ועסק בערכי הציונות הדתית על פי משנת הקיבוץ הדתי, נדונה בהרחבה סוגיית השבר והתיקון הנדרש ברבנות הממלכתית. נדון בהרחבה הצורך לחזק את הקשר בין הרב לכלל הציבור, ומשתתפי הכנס הביעו תקווה שלתפקיד ייבחר מי ששירת שירות צבאי או לאומי ומי שישתף נשים בתהליכים ובהתייעצויות רוחניות (ורצוי שבעתיד יקדם שילוב נשים כמנהיגות רוחניות).
על יסוד תהליכי תיקון והפרדת הרבנות מהפוליטיקה המפלגתית, ובאמצעות בחירה בפרופיל ראוי לרב, ניתן להשיב את הרבנות לתפקיד משמעותי ומעשי במכלול המנהיגותי והרוחני של ישראל כולה.