השר לביטחון לאומי מחויב לדאוג לא רק לביטחונם של יהודים, אלא גם לביטחון של החברה הערבית. אבל לא זה המצב בפועל. לא אציין כמה אנשים נרצחו השנה בחברה הערבית משום שעד שהטור יפורסם המספר לא יהיה אקטואלי.
מעט בכל יום מתרחש אירוע פלילי ביישובים מעורבים, כמו רמלה, לוד ועכו, מה שמביא למותם של ערבים ושל יהודים חפים מפשע שמתגוררים סמוך ליעדים שבהם נרצחים ערבים בדם קר. השר לביטחון לאומי מחויב לדאוג לא רק לביטחונם של יהודים, אלא להקדיש את אותם מאמצים ומשאבים גם לחברה הערבית. אבל לא זה המצב בפועל.
כל ניצבי המשטרה שהיו אחראים בשנים האחרונות על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית כשלו כישלון חרוץ. אחד מהם הוא ניצב יורם סופר, שחלם להיות מפכ"ל, ובראיונות שהעניק ניסה לסלול בחלקלקות לשונו נתיבים ללבו של השר. בן גביר לא קנה את דברי החנופה וביקש לדעת אם הניצב טוב רק במילים או גם במעשים, והחליט למנותו כפרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית.
סופר לא הצליח לספק את הסחורה, ובתקופת כהונתו נרשמה עלייה תלולה בפשיעה, בעוד ששיעור פענוח מעשי הרצח נמצא בירידה תלולה בהשוואה לפענוחים בחברה היהודית. את סופר אמור להחליף יואב תלם, קצין מוכשר שמכהן כסגן ראש אגף המודיעין והחקירות. שמו של תלם נקשר ל”פרשת פגסוס” והרוגלות בתקופת המפכ"ל הקודם רוני אלשיך, שלכאורה לא ידע ולא שמע.
אני לא משוכנע שהשר לביטחון לאומי מוטרד משיעור הפשיעה בקרב ערביי ישראל, אלא שהוא לא יכול להתעלם מכך שבארץ ישנם יישובים מעורבים, שבהם מבצעי הרצח לא מבדילים בין דם לדם. ערביי ישראל מהווים 21% מהחברה בישראל, אבל איש אינו מתרגש מנתוני הפשיעה במגזר הערבי.
שלושה חוקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפרים לביא, מאיר אלרן ומוחמד ס. ותד, שחקרו את הפשיעה במגזר הערבי, קובעים שמאז שהוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023 הוכפל מספר מקרי הרצח בחברה הערבית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני. לדעתם יש בכך איום על החברה הישראלית ועל הביטחון הלאומי. עיקר מעשי הרצח מתרחשים על רקע מאבקים פנימיים של ארגוני הפשע שעוסקים בגביית דמי חסות וגביית חובות בשוק האפור.
ארגוני הפשע הערביים מזהים “חור שחור” בביטחון הפנים בגלל המלחמה הנמשכת, ולדעת שלושת החוקרים, ארגוני פשיעה ערביים מנצלים זאת כדי לחסל ארגוני פשיעה אחרים ולתפוס יותר שליטה. המצוקה הכלכלית במגזר הערבי, שמחמירה בשל המלחמה והעלייה באבטלה, מביאה לפנייה גוברת לשוק השחור של תושבים שנזקקים למזומנים, ולכן צפוי שכאשר ארגוני פשיעה ידרשו מהלווים לפרוע את חובותיהם, הם ינקטו כלפיהם אמצעים אלימים, כולל רצח.
מקרי רצח מתרחשים בחברה הערבית גם על רקע סכסוכי שכנים ובתוך המשפחה. מרבית מקרי הרצח במחצית הראשונה של השנה בוצעו באמצעות כלי נשק, ומקצתם בדקירות ובמטעני חבלה. מחברי המחקר קובעים שההחמרה באלימות ובפשיעה והזינוק במקרי הרצח נובעים מריבוי אמצעי לחימה שברשות ארגוני הפשיעה, ומדגישים כי יש להם גם נשק לפגיעה המונית, ובהם רחפני נפץ שנגנבו מבסיסי צה"ל, מא"גים, טילי לאו ולבנות חבלה. לאחרונה נודע כי ארגוני הפשע החלו להסליק את אמצעי הלחימה בבתי קברות.
המפכ"ל החדש הזדרז להבטיח שיילחם במשפחות הפשע במסגרת מבצע “בלימת חירום”. במשטרה יודעים להעניק שמות מפוצצים למבצעים שהם עורכים, אבל לא תמיד מצליחים ליישם את כל מה שהם מבטיחים.