לאחרונה חצינו את הרף העצוב של 300 הרוגים בתאונות דרכים ב־2024. זהו מספר גבוה באופן מדאיג, יותר מ־50 הרוגים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והנתון הגרוע ביותר שראינו ב־20 השנים האחרונות. הוא מעורר דאגה ומעלה שאלות על פעולתה של הממשלה בתחום הבטיחות בדרכים.
נראה כי התחום הזה הוא כיום “החזית השקופה”. באופן טבעי אין יום שמהדורת החדשות לא נפתחת בדיווח על אחת הזירות שבהן אנו נלחמים, אבל אף אחד לא מדבר על חזית תאונות הדרכים. התקשורת עסקה שלושה ימים בטיול של בן גביר בחוף הים, אבל האם התייחסו באופן רציני לנתון המזעזע הזה? לצערי לא.
כרוח בספינת מפרשים: עד כמה ניצחונה של האריס בעימות ישפיע על המרוץ
נורת אזהרה למפכ"ל: כמות הנשק העצומה שנתפסה במגזר עלולה לחשוף אמת
מספר ההרוגים בתאונות דרכים גבוה יותר מהמספר הכולל של חיילים ואזרחים ישראלים שנהרגו בעזה מתחילת השנה. עם זאת, הממשלה לא מצליחה ואף לא מנסה להתמודד עם הבעיה באופן אפקטיבי. יש לנו תוכניות, יש הצעות וידוע מה צריך וחייב להיעשות, אך המפתח הוא ביצוע – ושם, לצערנו, הממשלה נכשלת פעם אחר פעם.
בהתבסס על הניסיון והידע, ברור מה צריך לעשות כדי להוריד את מספר ההרוגים. הגוף האחראי לבטיחות בדרכים, הרלב״ד, ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא הביאו תוכנית רב־שנתית, לא אישרו בממשלה תוכנית למאבק בתאונות הדרכים והמציאות ממשיכה לכאוב. מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי הציעו מספר תוכניות מבוססות על מחקר וניסיון, וכאשר התוכניות אושרו והוטמעה מדיניות מסודרת, חלה ירידה משמעותית במספר ההרוגים. כאשר המהלכים לא יושמו, התוצאות היו הפוכות. כמעט בכל המדינות המפותחות יש ירידה בהרוגים מתאונות דרכים, בישראל יש עלייה תלולה.
כדי להתמודד עם הבעיה, עלינו פשוט ליישם את התוכניות שכל אנשי המקצוע בארץ ובעולם מסכימים עליהן, לתכלל את המשרדים השונים, לתת סמכויות ותקציבים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולהציל חיים. התוכניות מדברות על תשתיות, אכיפה, ענישה, לימודי הנהיגה, חינוך ועוד. הנזק מתאונות הדרכים למשק הישראלי עולה כ־17 מיליארד שקלים בשנה. עם מיליארד שקלים אפשר להוריד את כמות הנפגעים בחצי בתוך זמן קצר ולחסוך מיליארדים למשק.
לצערי, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לא עוסקת בנושא ולכן הוא מוזנח, השר לביטחון לאומי הוא שיאן עבירות תנועה ולכן האיתות למשטרה הוא "אל תאכפי", שר החינוך לא נלחם בקיצוץ בלימודי זהירות בדרכים, שר המשפטים תוקע מינוי שופטים ולכן לכל שופט תעבורה יש 3,000 תיקים לטפל בהם בשנה, משרד ראש הממשלה לא עושה דבר בנושא ומשרד האוצר לא מתקצב בצורה מספקת את המאבק בתאונות הדרכים.
התוצאה - שיא בכמות ההרוגים, שיא בסבל ובהזנחה, דוח חמור של מבקר המדינה, התפטרות של יו״ר ומנכ״ל הרלב״ד והתפטרות שלי מוועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים (כי הממשלה לא קיימה שום החלטה של הוועדה). זה כישלון ענק. אנשים שיכולנו להצילם מתו כי האחראים לא עשו את המוטל עליהם. הגיע הזמן לחמלה, מקצועיות, אחריות ותשומת לב. הגיע הזמן שמי שאחראי וכשל - ישלם את המחיר. הגיע הזמן לתוכנית חירום למאבק בתאונות בדרכים.
הכותב הוא ח"כ מטעם "יש עתיד"