הודעת ההתפטרות של מפקד 8200, תא”ל יוסי שריאל, כשנה מאוחר מדי, הייתה בכותרות לנוכח כישלונה המחפיר של היחידה במתן ההתרעה למתקפת ה־7 באוקטובר. בקרב אנשי קהיליית המודיעין לשעבר התעוררו שאלות בדבר הסיבות לכישלון הקולוסלי ואם זה מתפקידה של היחידה להתריע על מלחמה.
"אהיה האחראי לכל זה עד יומי האחרון": הפגישות שהובילו להתפטרות מפקד 8200 | בן כספית
מפקד היחידה במלחמת יום הכיפורים, יואל בן פורת, כעס על עצמו עד מותו על שלא דפק מספיק על השולחן כאשר היה ברור לו שהמתקפה בפתח. אזהרותיו נבלמו על ידי ראש אמ”ן אלי זעירא ורמ"ח המחקר אריה שלו והוא לא התעקש לפלס דרכו אל הרמטכ”ל.
דוח שהכינה ועדת בדיקה על תפקוד היחידה לפני פרוץ המלחמה נגנז. עניינו התעלמות מתוכנית המתקפה של חמאס שהושגה באפריל 2022, סימנים מעידים למתקפה שלא זכו לתשומת לב, מיקוד היתר בטכנולוגיה ועוד. ההתמכרות למודיעין הדיגיטלי החדש והשופע השכיחה את המקורות האחרים. המודיעין היה בטוח שהאויב לא יזוז בלי שהוא ידע, אך גילה את טעותו מאוחר מדי.
לדעתי את כישלון יחידה 8200 יש לבחון מזווית אחרת לחלוטין, ולשאול שאלה קשה: האם לפנינו מקרה של כישלון צפוי מראש שממנו התעלם הרמטכ”ל כאשר התריעו בפניו מבעוד מועד שמינוי שריאל למפקד היחידה אינו נכון? לפי פרסום מפברואר 2024 שלא הוכחש, למינוי זה למפקד 8200 הייתה התנגדות יוצאת דופן מבכירים לשעבר באמ”ן, שהכירו את המפקד המיועד והתריעו על כך בזמן אמת.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
שניים ממפקדי 8200 לשעבר, שידעו ששריאל מועמד לתפקיד, יצרו ביוזמתם קשר עם הרמטכ”ל כוכבי והתריעו בפניו בכתב. הם הביעו דאגה עמוקה מהמינוי הצפוי וציינו שהאיש מוכשר ואינטליגנט, אך איננו מתאים לפקד על היחידה. אחד מהם אף כתב לרמטכ”ל: “לא כל נווט מוכשר שהוביל מהפכות מכיסא הנווט יכול לקבל אחר כך את ההגאים ואת הפיקוד על מטוס יקר וחשוב כל כך”. הם לא זכו לתשובה ואז אחד אמר לשני, “תרשום. תוך שנתיים יקרה כאן אסון. אני רואה איך הוא נכנס לתפקיד. אני לא מזהה את חרדת הקודש”. הנבואה התגשמה והאסון התרחש אחרי שנתיים וארבעה חודשים.
עולות שאלות קשות לגבי אופן קבלת ההחלטות על מינויים בכירים על ידי הדרג הבכיר ביותר בצה”ל, במקרה זה מינוי מפקד חדש ליחידה 8200. מקרה זה יוצא דופן לא רק בהתנגדות למינוי, אלא בפעולות שנקטו הבכירים לשעבר כדי לסכלו מתוך דאגה עמוקה לביטחון ישראל. יש לברר איך קרה - אם קרה - שהרמטכ”ל התעלם מהאזהרות החמורות שניתנו לו. הרמטכ”ל יהיה חייב להסביר מדוע לא עשה את המתבקש - להזמין את המתריעים כדי לשמוע את דעתם ומדוע החליט לבטל את אזהרתם החמורה ובכל זאת למנות את האיש לתפקיד.
מקרה של התרעה כזאת מפני מינוי לתפקיד כה רגיש לא זכור בעבר. האם למינוי לתפקיד שגורל המדינה נמצא בידיו אין להתייחס בחרדת קודש? האסון הגדול ביותר של מפקד מתרחש כשהוא בטוח בעצמו יתר על המידה ולא מיישם את הערך היסודי שמלמדים איש מודיעין בהכשרתו הבסיסית - העלאת הספק והתמודדות עמו. האם בכירים משוחררים ממה שהם מלמדים את פקודיהם?
הכותב הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. לשעבר בכיר בשב"כ