כנראה שאין אחד במדינה שלא יטען שיש צורך לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות מתקפת הביפרים ואת מצוקתו של הצד השני בעודו מתבוסס בדמו (תרתי משמע), ולפעול בהקדם ובאופן אגרסיבי מול חיזבאללה בלבנון.
מתקפת הביפרים היא חסרת תקדים בקרב חיזבאללה - אך יש גם בשורות רעות
"המזרח התיכון עוד לא ידע כמוה": האזהרה הדרמטית שהועברה מהבית הלבן לישראל
כנראה שאם אכתוב שגם אני בעד ושכתבתי על כך בלא מעט הזדמנויות, לא אחדש הרבה לקורא הממוצע. והרי, טענתי לא מעט בחודשים האחרונים כי:
-חיזבאללה ואיראן מצויים במבוכה אסטרטגית משמעותית.
-הם אינם מעוניינים במלחמה כוללת.
-יש לנו הזדמנות, שאולי לא תחזור (פנים ישראלית, בינ"ל וכו'), לפעול מולם.
-לא כל צעד במלחמה חייב להיות באש ותמרון. אלו כלים שמייצרים משוואות ואילוצים - יש להשתמש וביתר שאת בתחבולות ובמאמצים מקבילים לזה הצבאי "הרגיל".
ובכל זאת, הדיון הפומבי הוא מעט שטחי, שכן תמונת העולם אינה היעדר פעולה בכלל בלבנון או מלחמה כוללת ורחבה - תמונת העולם עשויה מרבדים שונים ונמצאת בסביבה של אילוצים.
יתרה מכך, דווקא אירוע הביפרים הוכיח כי ללא קשר לזהות מבצע הפעולה, ניתן לנהל מלחמה גם (ולא רק) שלא בתמרון ואש ולהשיג תוצאות משמעותיות.
נראה שעוצמת המכה שספג חיזבאללה במתקפת הביפרים משול לסוג של "מכת מנע" שבוצעה נגדך - בתחילה אתה כועס מאוד ושואף לנקום בעיקר בהיבטים של מכה תחת מכה, אבל ככל שנוקף הזמן אתה מתקרר ובוחן את האפשרויות שלך.
בחינה כזו של מצבו ויכולותיו תעלה ככל הנראה את הדברים המשמעותיים הבאים:
-קיים סימן שאלה לגבי יכולותיה הנוספות של ישראל ועומק החדירה.
-לב מערך המפקדים ומפקדי השטח של הארגון נפגע בדרגות פציעה כאלו או אחרות. מדובר גם בכאלו שהפעילו את מערך הרקטות, הטילים והכטב"מים של הארגון (בתי החולים בלבנון היו מלאים).
-מערך התקשורת המוצפנת הפנימית בתוך הארגון נפגע אנושות, ולפי שעה אין מערך אחר שאותו אפשר להשמיש לבד מזה הסלולארי הגלוי.
במילים אחרות - מערך הפיקוד והשליטה של חיזבאללה נפגע משמעותית במתקפת הביפרים, וסביר שהארגון יגלה זאת ככל שחולפים הימים, ויצטרך לקבל החלטות בהתאם למגבלות החדשות, כולל בשאלה האם להיכנס למהלך רחב מול ישראל כשללא ספק כשירותו נפגעה.
לכן, גם בהיעדרה, לפי שעה, של פעולה כוללת ועמוקה בלבנון - אני סבור שיש למנף את אירוע הביפרים לשורה של החלטות אופרטיביות מעשיות, כדי להחיל על חיזבאללה כללי משחק חדשים שירסנו ויסמנו לו את הגבולות החדשים של המערכה וכדי ליצור כבר מעכשיו מציאות חדשה בזירה הצפונית.
העקרונות:
-לא חוזרים למגרש המשחקים הישן (דרום לבנון).
-כל תשתית אזרחית שתיפגע בצד הישראלי משמעותה פגיעה בתשתית אזרחית בלבנון.
-כל אזרח בישראל שייפגע/יועמד בסכנה - אותו הדבר גם בלבנון.
-ניהול מאמץ ייעודי מול האוכלוסייה הלבנונית להגברה משמעותית של התסיסה הציבורית נגד חיזבאללה - הפרעה לשגרת החיים. צעד נוסף - פרסום שמות מחבלי חיזבאללה שנפצעו בתקיפה ומקומות מגוריהם (כדי ללמד על הנזק הפוטנציאלי לחיים בשכונה).
-מנגד - ניתוק הקשר שבין חיזבאללה לאוכלוסייה בלבנון ונטרול השפעתו הציבורית התקשורתית.
-תחילת תשלום מחירים של מדינת לבנון - ניהול מאמץ צבאי, כלכלי, משפטי ודיפלומטי בינ"ל נגד מדינת לבנון מובל ע"י מדינת ישראל ובשיתוף אזרחים, תוך הבהרה שמעתה כל פעולה של חיזבאללה נגד ישראל משטח לבנון, תיענה בתגובה בשטח לבנון שאינה מתמקדת עוד רק בחיזבאללה.
במסגרת אותם הכללים - נכון יהיה מעכשיו לפגוע משמעותית ביכולת של חיזבאללה לתקשר עם הציבור בלבנון (כלכלית – לשלם להם שכירות ותלושי מזון, תקשורתית – קשר עם הציבור, הסברתית – להפוך את המסרים לו).
מחר בשעות אחה"צ צפוי נסראללה לנאום וכולם מחכים בכיליון עיניים למוצא פיו. בשל הניסיון מנאומיו האחרונים שהיו רוויי שקרים, אני בין הסבורים שיש לשבש את נאום נסראללה מחר, ומעתה ואילך לעמוד חוצץ בינו לבין האוכלוסיה האזרחית בלבנון, בכל הזדמנות.
הבה נדאג לזה שהפעם לא יתפספס המומנטום שנוצר לכדי אי עשייה והליכה אחורה, אלא לכללי משחק חדשים, לפחות עד שיוחלט על המהלך הבא בצפון.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר לשעבר במודיעין זרוע הים