מי שתכנן את חיסול אברהים עקיל בשכונת ג’אמוס בדרום ביירות עשה זאת בחוכמה רבה. ישראל לא חיסלה סתם מבוקש בכיר, אלא את אחד הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ארצות הברית, רב טבחים שהוציא לפועל פיגועים שבהם נהרגו מעל 300 אמריקאים.
בדיוק כפי שפעלה במקרה של פואד שוכר, העריכה ישראל שגם אם הפעולה נעשתה בביירות, בשיא המתיחות עם נסראללה ובניגוד לדרישת ארצות הברית שלא לפגוע בבירה הלבנונית, גם הפעם לא תעז וושינגטון לנזוף בה על שחיסלה את בכיר מבוקשיה שעל ראשו היא הניחה סכום של שבעה מיליון דולר. בסיכומו של מבצע, ארצות הברית כבר חייבת לישראל 14 מיליון דולר. וזה לא מסתיים בכך, כי חיסולו של עקיל תוכנן לעת פגישתו עם תריסר מפקדי שטח של כוח רדואן שכבר לא יוכלו לממש את איומי נסראללה לכבוש את הגליל.
על ישראל לבחון כינון ממשל צבאי זמני בצפון רצועת עזה
משחק הכיסאות של נתניהו: התפקיד החלופי לסער והמועמד לשר הביטחון
שלוש פעמים היה נסראללה בהלם בשבוע האחרון: פעמיים כשדווח לו על מבצע הזימוניות ומכשירי הקשר ובפעם השלישית, כשהודיעו לו על חיסולם של מפקדי רדואן. שני אירועי המכשירים מהונגריה היו חלום רע. חיסול עקיל ופקודיו כבר הפך לסיוט.
כמו ב“שוטר אזולאי”, כשהגיבור המסכן מדווח למפקדיו שהכל כשורה בעוד מאחורי גבו נשדד בנק, גם נסראללה דיווח לצאן מרעיתו בנאומו בשבוע שעבר ש”התשתית לא נפגעה” “ויכולת העמידה אף התגברה” בזמן שהאסונות מכים בו אחד אחר השני והוא מעמיד פנים - אגב בצורה מצוינת - כדי שלא להסגיר את העובר עליו. אם היה בוכה כפי שעשה בעבר היה ניתן להבינו.
אפשר שנסראללה טרם עיכל את משמעות אסונו: הוא נותר עם עשרות אלפי טילים אבל ללא מפקדים בכירים בשדה הקרב, ועתה, כדי להכשיר דור חדש של “רדואניסטים”, הוא יזדקק לזמן, לכסף ולאנשים מתאימים. זה לא יקרה בקרוב. יש פרשנים הטוענים כי הוא ינצל את האסון להתחדשות וימנה את נציגי הדור הצעיר במקום אלה שחוסלו. לא אצל נסראללה. בחיזבאללה מכהנים בכירים בתפקידיהם שנים רבות וארוכות, צוברים כוח וניסיון ומנצלים אותם לקבלת תוצאות בשטח.
מי אם כן נותר בחיזבאללה כדי לקבל פקודות מטהרן? לנסראללה יש בארסנל רק שני מפקדים בכירים שיוכל למנותם במקום ההרוגים: עלי אל־כּרַכּי וטלאל חאמיה (אבו ג’עפר). גם חאמיה, מפקד יחידה 910 האחראי על הפעולות בחו”ל ותכנן וביצע את הפיגועים בקהילה היהודית בארגנטינה ביולי 94’, מבוקש על ידי ארצות הברית שהניחה על ראשו סכום גדול. כרכי הוא מפקד יחידה בדרום לבנון. בנוסף עומד לרשות נסראללה מוחמד חיידר, הממונה על חיזבאללה סוריה, והתמחה בהברחות נשק ללבנון.
אם נסראללה מהסס לממש את איומי ירי הטילים שלו ולבצע פעולת נקם שאליה התחייב לא מעט פעמים, זה בגלל שהוא מבין את מצבו הקשה. ישראל מצפה שעוד מכה או שתיים, עוד חיסול או שניים, הוא יניף דגל לבן וייסוג לבדו אל מעבר לליטני. זה לא יקרה. או שהוא ידאג שהסכם בחסות בינלאומית יציל אותו מהשפלה נוספת או שהוא יפתח במתקפה שתהיה כמעשה התאבדות. לא נישאר סקרנים עוד זמן רב.
הכותב הוא מרצה באקדמית גליל מערבי, חוקר החברה הפלסטינית, בעבר מושל ג'נין, מושל בית לחם, מושל צור וראש מנגנון התיאום עם הרשות הפלסטינית בתקופת אוסלו