למרבה הצער, ארצות הברית איננה מוכנה למלחמות העתיד שבהן הגורם הקובע כבר לא יהיה גודל הצבאות או איכות המטוסים, הספינות או הטנקים - אלא מערכות הנשק האוטונומיות והאלגוריתמים העוצמתיים. חיילי ארצות הברית אינם מאומנים די הצורך להילחם בסביבה שאינה מאפשרת ניצול הפתעות. מטוסיה, ספינותיה והטנקים שלה אינם מצוידים בכלים שיאפשרו להם להתגונן כיאות מפני מתקפת רחפנים.
איך למתג מחדש את המותג שנקרא "סטארט אפ ניישן" בזמן מלחמה? | מיכל גת
זו ההזדמנות של כולנו: במיוחד עכשיו, דווקא הגולן
הצבא האמריקאי טרם אימץ את הבינה המלאכותית. לפנטגון אין די יוזמות כדי למלא את החסר - ומאמציו בכיוון זה אינם מתקדמים במהירות הדרושה. בינתיים, רוסיה מפעילה מספר רב של רחפנים מצוידים בבינה מלאכותית באוקראינה, ובאפריל סין הודיעה על תוכנית רבת־ממדים לארגון מחדש של צבאה עם דגש על הפן הטכנולוגי. אם אמריקה רוצה להישאר המעצמה העולמית הבכירה, יהיה עליה לשנות כיוון במהירות והברירה שלה היא להשתנות או למות - יהיה עליה לשנות את מבנה הצבא שלה, את שיטת הלחימה שלה ואת הכשרת דרגי הפיקוד - ולהכין את חייליה לשימוש ברחפנים ובינה מלאכותית”, מה גם שבשנים האחרונות היא מתקשה בגיוס חיילים לצבאה.
הדברים הנוקבים האלה הופיעו לאחרונה במאמר משותף של מי ששימש עד לפני שנים אחדות יו”ר המטות המאוחדים של ארצות הברית, הגנרל מארק מילי, ואיש ההייטק והאקדמיה הבכיר אריק שמידט, שזכה, כצפוי, למשוב רב. כך גם התפרסם ב”ניו יורק טיימס” מאמרם של ראג’ שאה שמילא תפקיד בכיר בממשלו של הנשיא טראמפ, ושל קריסטופר קירכהוף, מומחה לטכנולוגיות מתקדמות שפעל בממשל אובמה להרחבת הקשרים בין משרד ההגנה לעמק הסיליקון - עם מסר ואזהרה דומים: “כמו המצאת מכונת הירייה האוטומטית בזמנו ששינתה את אופי המלחמה, אנחנו נמצאים היום על סף מהפכה צבאית משמעותית עוד יותר... שיטות לחימה אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית מתפשטות בעולם - והצבא האמריקאי איננו ערוך לכך”.
גם הם מביאים דוגמאות מהמלחמה באוקראינה ומציינים שהשימוש היעיל של רחפנים על ידי הרוסים נגד הטנקים האמריקאיים המתקדמים שבידי הצבא האוקראיני מבשר את סוף עידן לוחמת השריון שידענו בעבר - “אך הפנטגון ממשיך להוציא סכומי עתק על מערכות נשק מהעבר, כולל טנקים, ספינות ומטוסים שהדורות החדשים של מערכות הנשק האוטונומיות וההיפר־סוניות מסוגלים להשמיד”.
הם משווים בביקורתם את המצב בארצות הברית מבחינה זאת למה שקורה בסין - וממליצים לערוך רפורמה יסודית במערכות הייצור הביטחוניות האמריקאיות ושילוב יותר נרחב של חברות נוספות. בין הדוגמאות שהם מביאים, הן לחיוב והן לשלילה, נמצא מטוס ה־F35 המתקדם, שגם חיל האוויר הישראלי מצטייד בו, ושלדבריהם תהליך הייצור האטי שלו מונע שילוב מספיק מהיר של בינה מלאכותית ואפליקציות טכנולוגיות מתקדמות נוספות.
יש להניח שהאזהרות משקפות קונצנזוס רחב יותר בין הגורמים השונים בארצות הברית שהביטחון הלאומי הוא עיסוקם, ושאמריקה תסיק את המסקנות המתחייבות מכך, גם אם באיחור. ואומנם, הנושא איננו חיוני רק עבור ארצות הברית, שמעמדה כמעצמה עולמית מובילה קשור קשר בלתי יינתק עם הערבויות הביטחוניות שהעניקה לבעלות בריתה ברחבי עולם.
ממשל ביידן גם שוקל להעניק ערבויות לערב הסעודית כחלק מברית אזורית מזרח־תיכונית שתכלול גם את ישראל. הגשמת התוכנית הזאת תלויה גם בסיום המלחמה בעזה ובתוצאותיה הצבאיות והמדיניות, כמו גם בהתפתחויות בגבול ישראל־לבנון - אך לא פחות מכך גם עולים בהקשר זה סימני שאלה לגבי ההתפתחויות הפוליטיות באמריקה עצמה.
למרות הסתייגותו הידועה של טראמפ מהתקשרויות צבאיות עם מדינות אחרות, לרבות נאט”ו, בעניין ההסדר האזורי במזרח התיכון גישתו אינה שונה מזו של הנשיא ביידן. אך אם קמלה האריס תיבחר, המצב מבחינה זאת עלול להיות מעורפל יותר. באחד הראיונות המעטים שלה לתקשורת, לא ידעה, למשל, שלארצות הברית חיילים בעיראק, בסוריה ובים האדום, מה שאומר משהו על חוסר בקיאותה בענייני ביטחון.
אך מדאיגה יותר היא ההתנגדות באגף השמאלי של מפלגתה לעצם גודלו של תקציב ההגנה האמריקאי, וברור שדברי האזהרה שמושמעים בחוגים שונים על עתידה הביטחוני של ארצם אינם מנותקים מתהיות בעניין זה.