על רקע האירועים המטלטלים של המלחמה הנוכחית חשוב לזכור כי במהלך ההיסטוריה נחתמו כידוע לא מעט הסכמים בין אויבים שנלחמו זה בזה ושנאו אלה את אלה עד כדי תיעוב קיצוני. מדובר בהסכמי שלום, בהסכמים כלכליים ובהסכמים לשיתופי פעולה כאלה ואחרים בתחומים שונים.
זו ההזדמנות של כולנו: במיוחד עכשיו, דווקא הגולן
להפסיק להתחבא מאחרי האילוצים ולהתחיל לחתור להכרעה
סיפור שהושתק במשך 91 שנים הועלה לאחרונה בסרט תיעודי חדש - “חוזה עם השטן”, השופך אור על פרשה שעוררה בזמנו מחלוקת קשה ביישוב עד כדי קרע חריף בעם ושנאת אחים שהדיה לא שככו במשך שנים רבות.
בימים אלה הוקרן הסרט הזה בסינמטק תל אביב בפני מאות חברי פורום צאצאי הייקים ביוזמת ארגון יוצאי מרכז אירופה. הסרט, החושף את העסקה הנשכחת בין היישוב העברי להיטלר, מוקרן גם בטלוויזיה בערוץ 8 (“הוט”) ומעורר עניין בפרשייה שנשכחה זה מכבר. העסקה הזאת הצילה עשרות אלפי יהודים וסייעה לבניית המדינה שבדרך בכסף של גרמניה הנאצית.
כזכור, שאלת המוסריות של הסכמי ההעברה משנות ה־30 חזרה ועלתה בשנות ה־50 כאשר נחתם הסכם השילומים עם גרמניה.
השאלה אם יש לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמים עם צוררי ישראל בצפון ובדרום כדי להציל אזרחים ישראלים, להחזירם לבתיהם ולהיטיב איתם רלוונטית ואקטואלית בימים אלה יותר מתמיד.
הסכם ההעברה נחתם ב־1933 כתוצאה ממפגש אינטרסים של השלטון הנאצי, שהיה מעוניין ביציאתם של יהודים מגרמניה, ושל המוסדות הציוניים ששאפו להגדיל את מספר היהודים בארץ ישראל ושלטונות המנדט הבריטי שהיו מעוניינים בהשקעות הון בפלשתינה.
כמו אז, כך גם כיום, אף שהנסיבות שונות לחלוטין, יש לחתור ולאתר מפגשי אינטרסים של כל הגורמים המעורבים בסכסוך במישרין או בעקיפין.
אין ספק כי מגעים וגישושים להסכמים ולמשא ומתן בעקבות ה־7 באוקטובר ובמהלך המלחמה עצמה מעוררים ועוד יעוררו מחלוקת חריפה בישראל, בשל הצורך במגע עם ארגוני טרור רצחניים ועם מדינות עוינות שהשמדת ישראל לנגד עיניהן. המגע האמור יעורר שאלות מוסריות לגבי שיתוף פעולה עם צוררינו.
אבל כפי שהעלייה מגרמניה בעקבות הסכם ההעברה הטביעה חותם ותרמה לתחומים רבים של החברה הישראלית, יש לזכור כי במונחים אסטרטגיים והיסטוריים הדברים נמדדים ומוערכים במבחן התוצאות הסופיות גם אם הדרך אליהן רצופה חילוקי דעות חריפים, מהמורות ומכשולים.
הכותב הוא חבר הנהלת ארגון יוצאי מרכז אירופה בתל אביב