על מנת להקטין את חוסר האמון של רוב העם בבית המשפט העליון ועל מנת להקטין את השסע בעם, אני פונה בזה לכבוד השופט עמית להסיר את מועמדותו. עם ישראל נמצא היום ערב משבר, כביכול חוקתי, שעלול להחמיר את מצב לכידותו וביטחונו של העם. עקב כך, כל מנהיג מחויב בעשיית מאמץ גדול למנוע את המשבר.
למרות תרגילי לוין: השופט עמית יעמוד בראש בית המשפט העליון תוך שבועיים
כל מנהיג מחויב בפעילות מנהיגותית ודוגמה אישית, כדי למנוע את המשבר. אחד ממרכיבי המנהיגות החשובים הוא האינטליגנציה הרגשית והצורך בהבנת הנפש והמניעים של הצד שממול.
בעסקים, אינטליגנציה רגשית היא ההבנה את היריב והתובנה שהסכם טוב חייב לתת לשני הצדדים הישגים על פי שיטתם. (מרכיבי מנהיגות מובילים נוספים שהם נטילת אחריות, דוגמה אישית וצניעות). למשבר שעומד בפנינו יש מרכיבי רקע משמעותיים ואלו הם: בית המשפט העליון זוכה לאמון של כ־40% מהציבור בישראל. זה נתון נמוך. מערכת המשפט בכל מדינה חייבת לזכות באמון של כל העם. שהרי אם לא כן המשפט מייצג רק חלק מתפיסת העולם של העם. בית המשפט העליון בישראל רכש, בדרך כזו או אחרת, מעמד מנהיגותי גבוה מבחינת השפעתו על עם ישראל, לא רק בהיבטים המשפטיים, אלא גם בהיבטים כלליים, ערכיים ומדיניים.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כהדיוט משפטי, הבנתי ממומחים שהסוגיה של מינוי נשיא בית המשפט העליון איננה סוגיה משפטית. זו סוגיה מנהלתית שאין בה קדושה. מדובר בנוהל שלרבים יש ספקות לגביו. מקובל שראש פירמידה הוא הטוב והיעיל שבאנשים. כך מקובל במגזר היעיל ביותר במשק - המגזר העסקי.
זה מתוקף התחרות מחד והרצון להרוויח כסף מאידך. כאן אין מקום להתרשמות תקשורתית ואין מקום ל"סניוריטי". כאן העסק חייב להצליח, פעם זה היה כך, כשחברת כור הייתה פוליטית ושהמינויים במשק היו בזיקה לקשרים. באותה תקופה לא הייתה תחרות ביבוא והשוק המקומי היה "בולשביקי" והיה פחות חשוב אם המנהל מבין בניהול. (אגב, גם מערכת המשפט מטבעה אינה נמצאת בתחרות, דבר המקשה עליה להתייעל). כאשר נשיא בית המשפט העליון נבחר על פי הוותק אפשר לראות בכך את אחת ממחלות הילדות של המדינה.
שר המשפטים נקט ריצה מהירה מדי לעבר הרפורמה המשפטית ואולי אף להתנשאות על חלק מהעם שחושב בצדק שרפורמה משפטית, אף שהיא נכונה, מן הדין שהיא תתקבל בהסכמה רחבה. גם מהלך זה תרם לשסע בעם.
כאזרח במדינת ישראל אני תובע משני הצדדים להתגמש ולהגיע לפשרה. תובע ולא מבקש. שר המשפטים גילה רצון טוב והסכים לפשרה. אני תובע מבית המשפט העליון, מתוקף המעמד שנטל על עצמו, מעמד מנהיגותי וכפוסק עליון בנושאים רבים, להגיע לפשרה כי בהיעדרה נגיע לשוקת שבורה שאינני רוצה לתארה. (אי־הגעה לפשרה עלולה להביא למצב ש־7 באוקטובר היה פרומו קטן למשהו הרבה יותר רחב וגרוע). הזהרתי על כך בעבר וצדקתי. שסע בעם הוא פצצת זמן איומה ואנחנו בעיצומה של מלחמה.
אם להיישיר מבט אל המציאות, העלולה לפגוש אותנו, אני מציע שמעבר לקבלת הפשרה המוצעת, שהשופט המועמד לנשיאות בית המשפט העליון - על פי הסניוריטי, יסיר את מועמדותו לטובת עם ישראל ולטובת הפחתה משמעותית בשסע בעם. יהיה בכך משום מעשה המעוטר בארבעה ערכים מנהיגותיים: נטילת אחריות, דוגמה אישית, צניעות והבנת נפש הכפיפים. אנא אל תדחו את הצעתי במחי רגש. חשבו על זה. השופט שיסיר מועמדותו יהיה מנהיג גדול ומעמדו של בית המשפט יעלה מאוד.
הכותב הוא חבר עמותת מבטחי - פורום מפקדים לאומי.