כשתסתיים מלחמת חרבות ברזל, תהינה צלקות עמוקות בנוף הפיזי והאנושי של צפון ישראל. בתים הרוסים, שדות חקלאיים שרופים ועסקים סגורים הם רק חלק מהתמונה העגומה. אך מתוך ההרס הזה טמונה הזדמנות - הזדמנות לבנות מחדש, לא רק את מה שהיה, אלא ליצור עתיד טוב יותר לאזור ולתושביו.
הנזק שנגרם לצפון הוא עצום. תשתיות קרסו, ענף התיירות, שהיה עמוד התווך של הכלכלה המקומית, נפגע אנושות. חקלאים איבדו את פרנסתם ומפעלים ניזוקו קשות ונסגרו. אך מעבר לנזק הכלכלי, הפגיעה בנפש התושבים היא אולי הקשה מכל. עשרות אלפים פונו מבתיהם והטראומה של חיים תחת איום מתמשך תלווה את כולנו עוד זמן רב.
פגיעות ישירות בראש פינה; חיזבאללה טוען - זו הרקטה החדשה שנורתה
"לשמור ליום פקודה": המסר של איראן לחיזבאללה
אז מה עושים? איך מתחילים לשקם אזור שלם? התשובה היא - בגדול. זה הזמן לחשיבה נועזת, לתכנון ארוך טווח ולהשקעה משמעותית בסדר גודל שעוד לא נראה כמותו בישראל. אנחנו צריכים לראות בשיקום הצפון פרויקט לאומי, לא פחות חשוב מבניית הנגב בשנות החמישים או מהעלייה הגדולה בשנות התשעים.
ראשית, נדרשת השקעה מאסיבית בתשתיות. לא רק לתקן את מה שנהרס, אלא לבנות תשתיות מתקדמות שיהפכו את הצפון לאטרקטיבי למגורים ולעסקים. מערכות תחבורה חכמות, רשתות תקשורת מהירות, ומערכות הגנה אזרחית מתקדמות - כל אלה יכולים להפוך את הצפון למודל של אזור חכם ובטוח.
בהקשר זה, חברות עירוניות כמו "יפה נוף" החיפאית, יכולות למלא תפקיד מכריע. עם הניסיון העשיר שלה בפיתוח תשתיות תחבורה ופרויקטים עירוניים, "יפה נוף" יכולה להוביל מיזמים חיוניים לשיקום ופיתוח הצפון.
בין אם מדובר בשיקום מבני ציבור שנהרסו, בשדרוג מערכות התחבורה הציבורית, בבניית שבילי אופניים מתקדמים, או תכנון מחדש של תשתיות - הידע והיכולות של "יפה נוף" יכולים לתרום רבות לחידוש פני האזור.
במקביל, יש לפתח תוכניות כלכליות שיעודדו צמיחה ויצירת מקומות עבודה. זה הזמן להקים מרכזי היי-טק בגליל, לפתח חקלאות חדשנית שתנצל את היתרונות הטבעיים של האזור, ולהשקיע במחקר ופיתוח בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מים. הצפון יכול להפוך למעבדה לאומית לחדשנות סביבתית וטכנולוגית.
אבל לא מספיק רק לבנות ולפתח. אנחנו חייבים להשקיע גם באנשים. תוכניות הכשרה מקצועית, תמיכה בעסקים קטנים, וחיזוק מערכות החינוך והבריאות - כל אלה חיוניים ליצירת קהילות חזקות ומשגשגות. ואסור לשכוח את הצורך בטיפול בטראומה ובחיזוק החוסן הנפשי של התושבים.
התיירות, שהייתה מקור פרנסה מרכזי לאזור, צריכה לעבור מהפכה. במקום להסתמך רק על יופיו הטבעי של האזור, עלינו לפתח מוצרי תיירות חדשניים. פארקי הרפתקאות אקולוגיים, מרכזי תיירות רפואית המנצלים את המעיינות הטבעיים של האזור, או פסטיבלים בינלאומיים של אמנות ותרבות - כל אלה יכולים למשוך מבקרים חדשים ולהחיות את הכלכלה המקומית.
האתגר הוא עצום, אך כך גם ההזדמנות. אנחנו יכולים להפוך את הצפון לא רק למה שהיה, אלא למשהו טוב בהרבה - אזור מתקדם, ירוק, ומשגשג שיהיה מודל לכל המדינה. זה ידרוש השקעה גדולה, אך ההחזר על ההשקעה הזו - בכלכלה, בחברה ובביטחון - יהיה עצום.
יתרה מזאת, שיקום הצפון יכול להיות פרויקט שיאחד את החברה הישראלית. זו הזדמנות לכל חלקי החברה - ימין ושמאל, דתיים וחילונים, ותיקים ועולים - לעבוד יחד למען מטרה משותפת. זה יכול להיות הדבק שיחבר מחדש חברה שנקרעה במלחמה.
בסופו של דבר, השאלה אינה אם נשקם את הצפון, אלא איך נעשה זאת. האם נסתפק בתיקונים קוסמטיים, או שננצל את ההזדמנות ליצור משהו באמת מיוחד? האתגר גדול, אך הפוטנציאל עצום. עם חזון, תכנון נכון והשקעה מתאימה, הצפון יכול לצאת מהמשבר הזה חזק יותר מאי פעם.
זו לא רק חובתנו לתושבי הצפון. זו הזדמנות לכולנו לבנות עתיד טוב יותר. הצפון יכול להפוך לסיפור ההצלחה הגדול הבא של ישראל, מודל של שיקום וחדשנות שיעורר השראה בעולם כולו. הלוואי ונדע לאמץ את האתגר הזה בשתי ידיים ונהפוך את החלום למציאות.
ד"ר אסף גסטפרוינד הוא יו"ר יפה נוף, חבר מועצת העיר חיפה ושמאי מקרקעין