באיראן לא הגיבו לחיסול הנייה בשטחם, לא הסלימו למלחמה כוללת כשבכירי חיזבאללה חוסלו, ואחרי החיסול של נסראללה הם טוענים שלכל מנהיג יש מחליף.
לטהרן יש אינטרס מובהק לחתור לגרעין כדי לייצר הרתעה אסטרטגית, והם לא ייצאו כעת למלחמה עבור אף טרוריסט, בכיר ככל שיהיה.
המערכה מול חיזבאללה בצפון היא מלאכת מחשבת, ומייצגת את פאר ההון האנושי של מערכת הביטחון הישראלית. גם ההרתעה שוקמה, וזה קריטי במזרח התיכון.
אבל כל זה, חשוב ככל שיהיה, הוא משני לעומת המערכה האמיתית - יצירת מציאות חדשה במזרח התיכון, כזאת שתשיב את תושבי הצפון לביתם, תשיב את החטופים ותייצר יציבות ביטחונית לאורך זמן.
הדרך לשם לא נעצרת בביירות, אלא התחנה הסופית היא טהרן.
רבים סבורים שאיראן מורתעת, ואני מודאג מיכולת האיפוק שהם מפגינים. רוסיה, בעלת בריתה, טובעת כעת בבוץ האוקראיני. וכשזה יסתיים - הסיפור יהיה שונה לחלוטין. לכן, את ההישגים הצבאיים יש לתרגם למהלכים מדיניים מיידיים.
אני לא יודע אם ניתן לעצור את פרויקט הגרעין האיראני, אם כן, יש לעשות זאת מיד וללא דיחוי. כי שם טמון האיום האמיתי על ביטחונה של ישראל.
ישנם מעט מאוד רגעים בחייה של אומה שבהם הישגים צבאיים פותחים חלון הזדמנויות לשינוי מציאות. אנחנו נמצאים ברגע הזה ממש.
הגיע הזמן שנוציא את טהרן מהבונקר בזמן שנוח - ונשבש להם את התוכניות ארוכות הטווח, אחרת מדובר בניצחון טקטי בלבד בעולם של מלחמה אסטרטגית.